לא הביט און ביעקב
א'ח
החיות ומתחלק לכל אבר ואבר ולכן על ידי פגם דשאר עבירות זולתי ביטול תורה לא הי' ההסתר והמסך כ"כ רק באבר א' שהוא בחי' כלי פרטי אבל ע"י ביטול תורה גורם ח"ו להיות מסך מסתיר, באופן שלא יהי' המשכת החיות מבחי' שמו הגדול בח"ע, והוא ח"ו מניעה והסתלקות כללות החיות כנ"ל באריכות שבחינת שמו הגדול הוא מקור התענוגים דלאו מכל אינון מדות איהו כלל אלא שהאיר ומתלבש בהתורה ועל ידי זה נמשך בנשמות ישראל ומשם מתחלק ונמשך לכל העולמות כולם, אם כן על ידי ביטול תורה גורם ח"ו מניעת אור זה שהוא כללות החיות, וכמו באדם שבראש הוא עיקר משכן וחיות הנפש כו' לכן מחמת ביטול תורה אבדה הארץ כו', וזהו שפי' רז"ל על עזבם את תורתי דהיינו על שלא ברכו בתורה תחלה דלכאורה אינו מובן הלשון בתורה והל"ל על התורה. אלא הענין כי ברכה הוא לשון המשכה, ותחלת ההמשכה מבחי' שמו הגדול הוא בהתורה וע"י שמנעו המשכה זו עי"ז ח"ו אבדה הארץ הוא בחי' גלות השכינה כי הנה בחי' גלות נמשל לשינה כנ"ל, והוא כמו עד"מ בשינה הוא הסתלקות השכל מהמוח ונשאר רק בחינה אחרונה מאד הוא בחי' כח המדמה, וכן מסתלקים כח הראי' והשמיעה שהן המשכות מהשכל ונשאר רק קיסטא דחיותא, וכן עד"מ יובן למעלה שהוא ח"ו בחי' הסתלקות האור משמו הגדול המלובש בחכמה עילאה ומתלבש בנש"י שהם לי ראש בחינת מוחין כנ"ל שמסתלק האור לשרשו כמו עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד הרי היה שמו כלול בבחי' הוא, וע"כ יש מקום אז ליניקת החיצונים עד"מ אדם הישן שהזבובי' יוכלו לילך על פניו ואינו מרגיש לגרשם, כך בגלותא דקב"ה אסתליק לעילא לעילא למעלה מבחי' חכמה אשר שם כחשכה כאורה ואין תופס מקום כלל יניקת החיצונים שיגרשם, והגם שאין המשל דומה ממש שהאדם כשישן אינו מרגיש הזבובים כלל וחלילה לומר כן למעלה, אך בנמשל היינו שהעלייה לבחי' שאינו תופס מקום כו' וסיבת השינה והסתלקות האור מבחי' ח"ע הוא ע"י עזבם את תורתי, שע"י התורה נמשך האור בח"ע ומתלבש בשרש נש"י לי ראש משא"כ כשלא ברכו בתורה גרמו בחי' הסתלקות האור מח"ע וזהו בחי' השינה. וזהו מארז"ל שבזמן שישראל שרויים בצער כו' נק' שינה, היינו בחי' הסתלקות האור מבחי' המוחין הנק' ישראל לי ראש זהו בחי' שינה ומחמת זה ג"כ למטה עוכמו"ז הן בשלוה כנ"ל במשל ששם אין תופס מקום כו'. אך משארז"ל אין שינה לפני המקום, וכמ"ש ולא ינום ולא יישן כו', הוא ג"כ אמת לאמיתו, והענין שזהו דקדוק לשונם לפני המקום, פי' למעלה מבחי' שרש התהוות המקום שם אין שייך בחי' שינה כלל לעולם, כי הנה ארז"ל כשם שא"א לעולם בלא רוחות, כך א"א לעולם בלא ישראל (וענין המשל מבואר במ"א ע"פ ויאמר משה אכלוהו היום כו' בפ' בשלח), כי הנה רוחות הם ששה קצוות מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום שששה קצוות הן גדר המקום גשמי, ובלעדם לא נקרא בשם מקום, וזהו בחי' הבריאה מאין ליש שיהי' ו"ק בעלי גבול ומקום, ושרשם הם ו"ק הרוחניים חסד וגבורה כו', אך כתיב הנה מקום אתי, פי' כי לגבי א"ס ב"ה אין שייך שום מקום גשמי ורוחני שהמקום בטל אצלו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-4re8vj5t
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.