ביאור זאת חקת התורה
תשסט
כמו דומם ולא יצמח עוד וגם כשישרפוהו לאפר הרי יהי' דומם ממש כמו העפר נמצא כלול בו בחי' דומם רק שהוא ג"כ צומח וע"ש שנוסף בו על הדומם בחי' זו שצומח נק' צומח ויש בו נפש הצומחת ג"כ נוסף על נפש המרכבת שיש ג"כ בהדומם אבל אין בו כלל מנפש החי', והחי יש בו כ"ז רק שנוסף עליהם ג"כ שהוא חי שיש בו נפש החיונית משא"כ בצומח ודומם אבל מ"מ החי כולל ג"כ דומם וצומח שהרי יש חיות קטנים וגדולים והקטנים הולכים ומתגדלים וזהו בחי' צומח שיש בחי וגם יש בו בחי' דומם ע"ד הנ"ל בצומח וגם יותר נראה זה בהעצמות שבגוף חי שהן בחי' דומם שבחי, והמדבר שיש בו נפש השכלי המדברת מ"מ כלול ג"כ דצ"ח ע"ד הנ"ל אך בודאי בחי' חי הכלול במדבר גבוה מבחי' חי שבבהמות וחיות ממש וכן בחי' צומח ודומם הכלול בחי גבוה ממהות צומח ודומם עצמן שצמיחת הבעל חי מה שהולך ומתגדל הוא ענין גבוה יותר מצמיחת הפרי כו' וכן חיות האדם אפילו לבד נפש המדברת שבו הוא רוחני יותר הרבה ממהות חיות הבעל חי. והנה כמו שיש ד' בחי' דצח"מ גשמי' והעליון מחברו כולל את התחתון כנ"ל כך יש ג"כ ד' בחי' דצח"מ בנפש האדם שהאותיות המח' ודבור הם בחי' דומם (ע' ד"ה אם בחוקותי) שהרי מאות ודבור אחד לא יתהווה אות ודבור אחר וגם זה הדבור כמו שהוא כך הוא ישאר ואין בו גידול וצמיחה, והמדות הם בחי' צומח שיש בהם קטנות וגדלות למשל אצל הקטן המדות שלו לדברים קטנים ובגדול המדות שלו לדברים גדולים לפי ערכו ואפי' בגדול יש קטנות וגדלות שמתחלה האהבה קטנה ואח"כ מתגדלת וכן בחסד וכן גם במדת הגבורה והכעס כמו ניצוץ אש ואח"כ מתרחב, והשכל הוא בחי' חי כמ"ש והחכמה תחי' ובחי' חי זה שהוא השכל כלול בו ג"כ המדות והאותיות שהן צומח ודומם שבהשכל יש בהעלם בחי' התפעלות המדות ונק' מדות שבשכל והן למעלה ממהות המדות עצמן וגם כלול בהשכל בחי' אותיות אע"פ שאינן נרגשים בפני עצמן ומבואר במ"א שזהו ענין י' ומלוי יו"ד ו"ד כי עצם י' זהו בחי' חכ' ומלויו זהו בחי' המדות שנק' ו' ובחי' הדבור שנק' ד' הכלולים בהחכ', והנה המדות שבלב שהן בחי' צומח כלולים ג"כ בחי' דומם היינו בחי' אותיות כי בהתפעלות המדה כלול בה בחי' אותיות המדה כו', ויש עוד בנפש בחי' שלמעלה מהשכל ונק' כתר שבנפש והוא בחי' מדבר וראי' מהקטן שמבין כל דבר ואינו יכול לדבר ע"כ צ"ל שהדבור נלקח ממקום עליון יותר דהיינו מקדמות השכל שלמעלה מהשכל המושג ומובן וכמבואר באגה"ק בד"ה ויעש דוד והוא בחי' כתר שבנפש אשר הוא הנק' מדבר
(ובמדבר כלול בו ג"כ דצ"ח היינו שבלמעלה מהשכל כלול ג"כ כח השכל וגם כלול בו מדות כענין טורי חשוכא וכולל גם כן בחי' אותיות שהרי ע"ש זה נק' מדבר שהוא מקור הדבור אך בחי' דצ"ח הנ"ל דבמדבר הם למעלה ממהות דצ"ח שהרי בחי' השכל שיש בלמעלה מהשכל הוא למעלה ממהות השכל המושג וכן המדות הנק' טורי חשוכא הן למעלה ממהות המדות הנולדים מהשכל וכן באותיות שהם בחי' דומם אין בהם גידול כו' אבל בחי' האותיות שבקדמות השכל הם מתאחדים עם בחי' ההוא וזהו הנק' אותיות החקיקה ועמ"ש במ"א ע"פ אם בחוקותי תלכו כו') וכמ"כ למעלה דומם הוא בחי' אותיות דבר ה' וצומח הוא בחי' המדות דאצי' וזהו עץ החיים ועה"ד וחי הוא בחי' חו"ב כמ"ש והחכמה תחי' (ועה"ח י"ל המדות דאבא בחי' צומח הכלול בחי וכ"ה בלקוטי תורה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-7w4v1n4f
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.