נחש נחשת
הוספות51
ועפ"ז יונעם מארז"ל וכי נחש ממית או נחש מחי', ר"ל מהו ענין עליי' זו הרי אין זה שלימות כלל, דעדיין הוא נוגה ובחי' נחש ולא דמי כלל למה שנהפך התנין למטה דקדושה ממש, משא"כ הכא ענין נחש הנחשת שהוא עדיין בחי' נוגה ולזה נאמר במלכים גבי חזקי' ויקרא לו נחושתן בתוספת להקטין הענין שכל המוסיף גורע כמו בענין עשתי עשר כו' כמ"ש בזהר, א"כ וכי נחש מחי', וגם וכי נחש ממית שהרי הוא עדיין נוגה דאצי' ואין זה ממש נחש הממית שהוא בחי' שלוחי הדין דעשי', ולכן תירצו אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה כלומר ע"ד התעוררות אהבה הנ"ל דכמים הפנים שעי"ז מעוררים במקור הגבורות הקדושות הוא בחי' גבורה דע"י המלובש במו"ס ומשם מקור המתקת הדינין כמ"ש בענין תקיעת שופר ובענין אד' שפתי תפתח ובענין הנותן שלג כצמר ע"ש, אך זה ההסתכלות נמשך ע"י נחש הנחשת שהוא מקור פועל הדין דלמטה ועי"ז שהתחילו להביט ענין השתלשלות הדין ששרשו ומקורו מלמעלה וכענין שטן לש"ש נתכוון, ואין רע יורד מלמעלה א"כ זה הביאם להסתכל כלפי מעלה יותר וכענין הנ"ל בשם הזהר פ' קרח ע"פ הוא דא עתיקא, וזהו ענין שארז"ל שעשאו מנחשת משום דלשון נופל על לשון כי הבריאה הי' ע"י לה"ק ומע"מ נמשכו כמה צירופי' חיות לכל נברא כו' וחיות הנחש נמשך מבחי' נחשת דהיינו מזו"נ דנוגה דאצי' נמשך חיות לנחשים דלמטה וכיון שהצטרך להעלות הגבו' קשות לשרשן ע"כ עשה נחש נחשת שהנחשת הוא שרש ומקור הנחש כו', ואין זה שינוי ממ"ש עשה לך שרף כי הנה שרף לשון שריפת אש וכולל ב' בחי' הא' גבו' דקדושה כמ"ש שרפים עומדים הב' גבו' קשות כמ"ש נחש שרף ועקרב (וי"ל ששניהם נכללו בזה משום דשרש יניקת החיצוני' מעה"ד דאצי' שזה שרש השרפים) וע"כ עשה נחש נחשת שהוא התחלת השתלשלו' ק"נ, ולא עשה שרף משרפים דקדושה שהרי הן עדיין קדושה ורק מזיעתן נמשך כו', וכאן צריך לרמז להן התחלת הדין ממש שעי"ז יסתכלו כלפי מעלה כו', ויש מי שכ' (ע' ציוני) שמפני ששינה משה אעפ"י שהי' בכוונה טובה מזה נמשך שאח"כ היו מקטרים לו בנ"י, ולדבריו י"ל כנ"ל דאילו עשאו שרף ע"ד שרפים דקדושה לא הי' מסתעף שיהי' נעבד, משא"כ כשעשאו נחש נחשת שהוא בחי' נוגה נסתעף כו'.
ובכל הנ"ל יובן הפסוק במשלי סימן ל' שלשה הם נפלאו ממני כו' דרך נחש עלי צור, כי הנה כבר נת' למעלה שלהיות הדינין נמשכין ממוחין דקטנו' ולכן לדחות הדינין הוא ע"י ב' אופנים הא' ע"י האהבה והשמחה בה' ע"י התבוננו' בגדולת ה' בבחי' מוחין דגדלות שעי"ז יש גילוי מוחין דגדלות מלמעלה וממילא אין שום השראת הדינין ח"ו, וזהו ענין הנאמר ביוסף בגביע הכסף כי נחש ינחש בו כי כסף היינו בחי' אהבה וכשנעשה כלי לבחי' היין שהוא המשמח בחי' התבוננות כו' והוא בחי' חמר חיווריין עתיק להתענג על ה' ועי"ז נחש ינחש בו, פי' שדוחה בחי' ערמומית הנחש כמשנ"ת כ"ז במ"א באריכות, אך כ"ז כשלא הי' עדיין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-kghc2qys
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.