א'לב10

וכמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקדב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה, נמצא שהתורה היא בחי' השראה פנימי' כמו ושכנתי בתוכם, וזהו ענין ישראל לי ראש שבראש הוא גילוי המוחין וכללות חיות הנפש בבחי' פנימית, מה שבשאר האברים הוא רק בבחי' מקיף כמו המחשבה שהיא מאיר גם ברגל שתיכף כשעולה ברצונו ומחשבתו לנענע רגלו תתנענע הרגל וא"צ שהות כלל, אין זה אלא מפני שהמחשבה מאירה גם ברגל, אבל אעפ"כ הארה זו היא רק בבחי' מקיף שאין הרגל משיג מהות המחשבה, אבל בראש ובמוח מאיר המחשבה בבחי' גילוי בפנימית כו', ועד"ז נק' יעקב יו"ד עקב שע"י המעשה מאיר אור הסוכ"ע בבחי' מקיף אבל ישראל לי ראש ע"י עסק התורה מאיר ומתגלה אור הסוכ"ע בבחי' פנימיות ממש כו'.

וזהו ולא יקרא עוד כו' כי שרית עם אלקים, פי' שהוא משתרר על שם אלקים שהוא בחי' מל' ע"ד ותגזר אומר ויקם כו' כנז' הענין בזח"ג בהר דק"י ע"ב והיינו כי ש' אלקים הוא בחי' מגן לשם הוי', וע"י העסק בתורה גורם שלא יהי' חלל ומסך מבדיל כי כל העוסק בתורה הקב"ה קורא ושונה כנגדו כו', וע"כ הוא משתרר על כו', וזהו מ"ש בזח"ג בלק קפ"ז ב' בגין דבההיא שעתא הוה ירית לה לשלטאה כו' פי' למשול על בחי' זו ולצוות עליה כו'.

אך עיקר פי' ההפרש בין אוהליך למשכנותיך הוא עפמ"ש ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן אשר המשכן הוא עשר יריעות שש משזר תכלת וארגמן כו', שש הוא ענין ששה מדות שמהם נמשך כשר ופסול כו' וזהו ג"כ ענין הגווני' וכמ"ש מזה בזח"ב תרומה קל"ט א' וזהו ענין התורה ותולעת שני שאין כחו אלא בפיו כו', וזהו ענין משכנותיך ישראל, אך ענין יריעות עזים שהם הנק' אהל, הענין כי הם מהבירורים שמתבררים מק"נ ע"י סור מרע ועשה טוב שזהו ענין ויעקבני פעמיים כי בעשו כתיב ועשו אחי איש שעיר שמבחי' שערות העזים יונקים החיצוני' אבל ביעקב כתיב ואנכי איש חלק, חלק הוי' עמו כנ"ל, אמנם ע"י ויעקבני כו' אחיו אנכי כו' מברר מבחי' שערות הנ"ל להיות לאהל ומגין על המשכן שהוא בחי' תורה, להגן עליו מן החיצונים ולדחותן כו', וכמ"ש בגמרא פי"ב דיבמות דק"ו ע"א רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין אביי דעסיק בתורה ובגמילות חסדים חי שתין שנין ועד"ז ג"כ הבעלי עסקים מגינים על הת"ח כו' שמתפרנסים על ידן כו' ועמ"ש במ"א בפי' שערך כעדר העזים שגלשו כו', וע' מענין ועשית יריעות עזים לאהל על המשכן בזח"ב תרומה דק"ס ע"א פקודי דרל"ג ב'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org