תתקסא

בחי' קדה"ק כי עיצומו של יום מכפר רק ההמשכה בחי' היא כמארז"ל איש מזריע תחלה יולדת נקבה כו', ולכן נאמר בפ' אחרי חוקת עולם שבחי' זו נמשך לעולם כי עיצומו של יום מכפר, היוצא מזה שיש בבחי' שבת שבתון שהוא בחי' קדה"ק ב' מדריגות הוא והיא, ועפ"י הקבלה בחי' קדה"ק הוא בחי' כתר וע"י והוא בחי' מ"ה וב"ן שבבחי' כתר וע"י כו', ועד"ז יובן ההפרש בין תורה למצות הגם שע"י המצות ממשיכין ג"כ בחי' רצון עליון וסוכ"ע עכ"ז בחי' רצון עליון זהו בחי' חיצוניות הכתר, אבל התורה שרשה מבחי' תענוג העליון ושעשועים העליונים וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועים הוא בחי' פנימי' הכתר, ועד"מ באדם הרצון הוא בחי' אחורים וחיצוניות לגבי התענוג כנודע ההפרש בין רצון לחפץ, וכמשנ"ת במ"א ע"פ או יחזיק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי כו' שקאי על התורה כמארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום בפמשמ"ע ובפמשמ"ט פי' פמשמ"ט הוא השלום בין נה"א ונה"ב שיתהפך ויוכלל בביטול להנה"א ושלום בפמשמ"ע הוא התחברות וגילוי סוכ"ע בממכ"ע כי שרש בחי' ממכ"ע הוא מבחי' ח"ע ראשית האצי' ובחי' סוכ"ע הוא בחי' רצון העליון מקור החיים של כל העולמות אבל התורה שרשה מבחי' חפץ ותענוג עליון כמ"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה כו', שלמעלה מעלה מבחי' סוכ"ע וממכ"ע, ולכן ע"י התורה משים שלום בפמשמ"ע התחברות וגילוי סוכ"ע בממכ"ע, ועפי"ז יובן הגם שהמצות הן ג"כ מבחי' קדה"ק בחי' כתר ורצון עליון זהו כמו שבת שבתון היא לכם כו', אבל התורה שהיא בחי' פנימי' הכתר זהו כמו שבת שבתון הוא לכם ל' דכר, ולכן נק' התורה רובע ישראל כו'. ועוד י"ל כי על התורה נאמר יקרה היא מפנינים וארז"ל מכה"ג שנכנס לפני ולפנים כו', והגם שהכה"ג נכנס ביוכ"פ בקדה"ק והתורה הוא ג"כ קדה"ק ולמה יקרה היא כו', אלא שהכה"ג הוא רק נכנס בקדה"ק אבל קדה"ק הוא בחי' מקיף עליו אבל כשלומד הלכה או פסוק בתורה מתאחד שכלו וחכמתו בחכמת התורה נמצא מאיר בחי' קדה"ק בגילוי בפנימיו', ולכן יקרה היא מפנינים כו', ועל דרך זה יובן ההפרש בין תורה למצות הגם שע"י המצות ממשיכים ג"כ בחי' קדה"ק וסוכ"ע אבל המצות הן בחי' לבושים ומקיפים על הנשמה אבל ע"י התורה מאיר בחי' קדה"ק סוכ"ע בפנימיות בגילוי, ולכן נאמר על התורה רובע ישראל כו', ועל שניהם אומר מי מנה כו' ומספר שהן למעלה מבחי' מנין ומספר שהן המשכת אוא"ס ב"ה הסוכ"ע שבלי גבול ומספר כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org