לא הביט און ביעקב
תתקצג
ז"א דאצי' לשמירה י"ל כמ"ש בלק"ת בדרושי שמע"צ בד"ה טוב לחסות בה' מבטוח באדם, דהיינו אפילו מבחי' אדם דאצי' כי בבחי' אדם נאמר לפעמים עת אשר שלט האדם באדם, ויובן זה ע"ד שנתבאר בת"א ס"פ וישלח ע"פ ויאבק איש עמו, וכענין עבדים היינו לפרעה במצרים אנו בני ז"א כו' וע"ד ברישא חשוכא עזי מסגן ברישא כו' ולכן טוב לחסות בה' היינו בחי' סוכ"ע ע"ק, והיינו משם אורידך נאום הוי', ובחי' זו נק' שומר ישראל ועז"נ הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל, והמשל לפרדס שיש לו שומר י"ל פרדס היינו התורה שיש בה פשט רמז דרוש סוד, ועיין מענין הנה לא ינום ולא יישן במד"ר ר"פ ויצא, ובמד"ר פ' בשלח פכ"ה דקמ"ב א' ע"פ אין כמוך באלקים אד' ואין כמעשיך תלים סי' פ"ו, בשר ודם הרב ישן והעבד עוע"ג, והקב"ה אינו כן אלא לא ינום ולא יישן, ובמד"ר פ' תרומה ס"פ ל"ד אתם כרם שנאמר כי כרם ד' צבאות בית ישראל ישעי' סי' ה' ואני שומר שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל עשו סוכה לשומר שישמור אתכם, וקאי על המשכן, ואפ"ל בחי' זו עכשיו הוא עסק התורה, שהרי משחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה, וגם כמ"ש בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי ושם רפ"ה גבי והענין דכתיב ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך שמן התורה נעשה בחי' סוכה כו' וגם ע"ד שנת' בלק"ת פ' בלק בד"ה מה טובו אוהליך יעקב ושם ספ"ה, והיינו כי בחי' אור א"ס ב"ה הסוכ"ע שורה בבחי' חכמה עילאה שהיא התורה, והיינו ענין תלת קשרין ישראל הוא ז"א מתקשראן באורייתא שהיא חו"ב, ואורייתא חו"ב מתקשראה בקודב"ה אור א"ס כו' ולכן ע"י עשה סוכה לשומר מאיר מבחי' הנה לא ינום ולא יישן כו', ואפ"ל ג"כ כי סוכה לשון ראייה כמ"ש הבחיי ס"פ ראה דסוכה לשון סוכה ברוח הקדש והיינו שנמשך עי"ז בחי' ראייה דבחי' עין ה' אל יראיו כו' דהיינו ענין לא ינום ולא יישן כו'.
ד) והנה כ"ז הפירוש היינו שהקב"ה לא הביט און ביעקב כו', אכן בהרקאנטי פ' בלק כ' וז"ל לא הביט און ביעקב וגומר בזה הפסוק פי' טעם הענין כולו ואמר כי האון והעמל לא הביט ביעקב ופי' הטעם כי ד' אלקיו עמו הרומז לתפארת ישראל ותרועת מלך בו הרומז לשכינה ונקראת תרועה כענין אחותי רעייתי או תרועם בשבט ברזל וע"כ תרגם אונקלס ושכינת מלכהון ביניהון עכ"ל, ובזהר וישלח דקס"ז סע"א והיא אתקשרת בהו דכתיב ד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו, ובמק"מ שם פי' כמ"ש הרקאנטי, ולכן כי לא נחש ביעקב, ואפ"ל עפמ"ש בזהר פ' לך דצ"ה תחלת ע"ב מהו אל שדי ההוא דברכאן נפקין מיניה (ע' זהר ויקרא די"א ע"ב גבי תשיעאה כו') הוא דשליט על כל כתרין תתאין (ר"ל עדמ"ש בזח"ג פ' פנחס דרנ"א ע"ב וז"ל אוף הכי מצה בגין דמברחת לכל סטרין בישין ועביד קטטה בהו כגוונא דשדי דמזוזה דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא, אוף הכי איהי מברחת להון, והיינו שהם נק' ש"ד בלא יו"ד ושם שדי משדד אותן וע' מד"ר פ' כי תשא ס"פ מם ע"פ והי' שדי בצריך, איוב סי' כ"ב).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-yyjad2j5
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.