שפליםכח עד"מ העני דלית לי' מגרמי' כלום שהוא שפל ונבזה בעיני עצמו שעומד בפתח הבית לבקש השפעת חיי נפשו לחם לאכול כדי חייו עכ"פ, כך כל העולמות הם דכים ושפלים נגדו ית' שאינם תופסים שום תפיסת מקום כלל, שהרי כלליות כולם היא מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל כמ"ש במ"א שלכן אני הוי' לא שניתיכט כו', אי לזאת ההשפעה שנשפע מאתו להחיות כלליות ההשתל' זהו נק' בשם צדקה, וממשיכים בחי' צדקה זו ע"י הצדקה שעושה למטה עי"ז נמשך גילוי אלקות בכל העולמות, וזהו בחי' אור התורה שהוא מקור הארת האור שבכל העולמות להיות מבחי' חכ' ראשית ההשתל'ל כו', וזהו משפט וצדקה ביעקב אתה עשיתלא, פי' שע"י הצדקה שיעקב עושה עי"ז נמשך בחי' אתה שמורה על הגילוילב כנודע, וצדקה זו משפט כתיב בה שלא די במה שיתן צדקה ממה שנשאר אצלו אחר כל תענוגי הגשמי' שיתענג בה אדם הגשמי, אלא שצריך לשפוט א"ע מהמותרות כו' שלא אמרו חייך קודמיןלג אלא בקיתון של מים וכמעשה שהי' שלשניהם לא הי' מספיק כלל, אבל לא שיחיה האדם בתפנוקי בנ"א וחבירו ימות ברעב ח"ו כו', ולזה צדקה זו משפט כתיב בה, ומאי חזיתלד כו', ולכן כל מה שהוא מוכרח לחיי נפשו אשר בלעדו א"א לו לחיות כנ"ל ע"ז אמרו חייך קודמין כו', וע"י בחי' אתכפיא זו ממשיכים בחי' אתה בחי' גילוי כו'. וג"ז אתה עשית, פי' הגם שצדקה זו הוא בחי' אתכפיא גדולה הן במתן צדקה בפו"מ והן בעשיית כל המצות שנק' בשם צדקה, היינו שלא לאמר כבד לי כעת לעסוק במצוה זו או שאין לו פנאי וע"ז צריך לשפוט א"ע אם א"א לו לחיות בפו"מ אזי אשר וחי בהםלה כתי' ולא שימות בהם, אבל כל שלא הגיע למדריגה זו כו', שנמצא שזהו אתכפיא גדולה אמנם מהו תופס מקם נגדו ית' מאחר