יא) אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהירנח הוא רק לגלות העלם העצמי לגבי עצמו שהוא מה שבידיעת עצמותו יודע את התורהרנט, א"כ לאיזה צורך נאצל זה, הלא גם קודם שנאצל בחי' זו הי' בכח הא"ס, ומה נתחדש באצילותה כו', ויש לפרש זה שקודם שנאצל בחי' זו אינה שייך כלל גם בחי' חכמת התורה שגם מה שבידיעת עצמותו יודע את התורה מוכרח לומר שיש בחי' מציאת שם חכמה שממוצא דבר נשמע שקודם שנאצלה בחי' זו אינה שייך כלל לאמר חכ' התורה לכן הגם שעדיין א"ז גילוי לזולתו כלל עכ"ז יש בחי' מציאות החכ' עד שנוכל לומר שעכ"פ בידיעת עצמותו יודע בחי' התורה כו'.
ועוי"ל דהנה כ"ז הוא בכדי שיוכל להיות אח"כ מציאת ההשתלשלו' דע"ס באצי' שא"א כ"א כאשר מתחלה נמצא מציאות שם חכ' שעדיין אינה שייך כלל לגילוי הזולת, אמנם בשם זה נמצא אח"כ מציאות חכ' שגם זולתו יוכל להבינה לכן כאשר נאצל ממנו ית' להיות מציאות שם חכ' שאינה חכ' ידיעארס כלל, כ"א מה שבידיעת עצמותו יודע את התורה, לכן אח"כ נתהוה בחי' חכ' דאצי' שהוא ענין בחי' חכ' התורה כמו שהיא למעלה עדיין קודם בואה בבחי' התגלות למטה, וכנודע שעצם בחי' החכ' אינה עדיין בשביל זולת שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות, אמנם השכלה זו היא מורגשת שגם זולתו יוכל להבינה, כ"א שאינו מוכרח שישפיע אותה לזולתו כמו המדות עד"מ שבהעדר ההשפעה מתבטל המדהרסא, וכשבא הזמן משני אלפי' תורהרסב התחיל לבוא לידי גילוי בחי' אור ושפע דחכ' זו