כמארז"ל איזה חכם הרואה את הנולדלה פי' נולד לא שכבר הוליד שא"כ כל אדם יכול לראות וידע ולמה דוקא חכם אלא פי' נולד שיולד לאחר זמן וזהו מפני שהוא חכם גדול ע"כ יכול להבין לפי ההנהגה דעכשיו מה שיהי' לאחר כמה שנים, ואפי' לאחר מאה שנה, וזהו דוקא חכם כי אדם שאינו חכם אינו יודע איך יהי' צורת הוולד אחר שיצא מבטן אמו רק חכ' שמבין לפי ההנהגה דעכשיו מה שיהי' לאחר זמן כמו שאנו רואים ששואלים אצל חכם ענין מה שלא שמע וזר מהענין ולמה הולכים לשאול אצלו אך לפי שהוא מוחזק לאדם גדול ויבין מה שיהי' מזה, וזהו לגבי הזולת הוא לא ידוע, וגם מצד עצמו הלא קודם ששמע הענין מה ששואלים אותו איך יכול להכניס עצמו שיענה ע"ז והוא מפני שמרגיש את רוב חכמתו ורוב גדלו איך שהוא חכם בודאי ידע מה להשיב נמצא שזהו חכים רק לא בחכ' ידיעה, וזהו פי' ידיעת עצמותו שהידיעה היא כלולה בעצמי' והיא ממוצע בין א"ס שפשוט בתכלית הפשיטות לבין חכ' התורה שהיא חכ' ידועה, לכן מוכרח שנאצל תחילה ענין ידיעת עצמותו שהידיעה היא כלולה בעצמי'. אך באמת אין המשל דומה לנמשל, רק מפני שיש אצלינו ענין ידוע מוכרח לומר שיש ג"כ הבחי' הזו למעלה, כי כדי להבין ענין אלקות מוכרחים לתאר ולכנה כמו שהיא אצלינו.
וזהו העלי' דנשמה מאיהו וגרמוהי לאיהו וחיוהי, והוא ע"י שירדה הנשמה בגוף ונה"ב ומקיים תורה ומצות גשמי' אז העלי' הוא לאיהו וחיוהי, ופי' איהו וחיוהי חד אין הפי' שאיהו מתייחד עם חיוהי אלא אחד הוא ממש. ולכאורה איך יכולה הנשמה לעלות לבחי' איהו וחיוהי שהוא בחי' בלי גבול ונת' שהעלי' הוא ע"י תורה ומצותלו הלא מצות הם ענין הגבלה כמו סוכה ז' טפחים ומשהו, וד' מינים שבלולב, ולולב יוצא טפחלז מן ההדס, וסוכה שהיא גבוהלח מעשרים אמה פסולה, ואתרוג דוקא שהוא גדול כך ואם פחות פסוללט, נמצא שהו"ע הגבלה ואיך יכול להיות שע"י נתעלה הנשמה לאיהו וחיוהי שהיא בלי גבול שאין ערוך גבול לבלי גבול. אך ע"ז כתי' לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאוד פי' לכל תכלה לכל דבר שיש כלות פי' כלות כמ"ש כלתה לך נפשימ, כלה שארי ולבבימא, ע"ז ראיתי קץ שיש סיום וקץ להדבר כי אפי' ג"ע שיש להאדם תשוקה וכלות לזה ה"ה סיום וקץ, כי הוא גבוה מעולם עשי' כי עשי' הוא מז' תחתונות והג"ע הו"ע ג"רמב כי כשאדם הוא חסדן או רחמן ושיש לו אהוי"ר או שיעמיק מוחין שלו באלקות נותנין לו השכר ע"ז ג"ר דעשי', שהו"ע ג"ע דעשי' כי המדות הם נמשכים ממוחין כי כשאדם מבין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור