מלך, שעבד מלך מלךעז קרב לגבי דהינא ואידהיןעח, הדבקעט לשחררפ וישתחוה לך, וכשמתבונן שהוא עבד לממה"מ הקב"הפא הי'פב לו מזה שמחה, אך השמחה היא מסותרת, אבל מד'פג שמחו צדיקים הוא כמו אחד ששמח והשמחה היא בנגלות כמו אחד שיוצא מגדר הכלי ומרנן ומרקד שהשמחה היא בגילוי. אך אין המשל דומה לנמשל, כי במשל הוא שמח מעצמו, אבל בנמשל הוא שמחו צדיקים בהוי' איך שהוא הי' הוה ויהי'פד. וזהו"ע נסה"י שבכל השנה שאף שע"י נה"י פעלו שמחה להמשיך גילוים מבינה אך זהו רק הארה מבינה אבל במועדים שהם מועדים לשמחהפה ובפרט בחג שהוא זמן שמחתינופו שנותן כח לשמחה של מצוה לכל השנה אז השמחה שנמשך ע"י נסה"י הוא כמו שמחו צדיקים שהשמחה היא בגילוי שאז נמשך עצם הבינה.
ומעתה צ"ל ענין נסה"מ שניתוסף בחג, הענין הוא כי ההפרש שבין יין למים א"ר שיין יש בו גוון, אף שיש חמר חוורייןפז אך גם זהו גוון אך שהוא לבן מאדום אבל מ"מ ה"ז גוון אבל מים אין בו שום גווןפח רק שנצטייר לפי צורת הכלי שהוא מקבל עליו כל השינויים אבל עצם המים לא נשתנה כלל, שזהו בכלל ההפרש שבין חכ'פט לבינה, ובעבודה הו"ע עבודת הלוים ועבודת הכהנים שענין עבודת הלוים הי' לארמא קלאצ כי בלוים כתי' ועבד הלוי הואצא, הוא פי' בינהצב, שעבודתם הי' להמשיך מבינה גילוים, וע"כ הי' עבודתם לארמא קלא, שהקול שהוא בהעלם והם המשיכו לגילוי, אך עבודת הכהנים הי' בהשתחואה שזהו בחשאיצג שזהו מד' ביטול בחי' חכ'צד, וההפרש הוא כידוע שיש רזין ורזין דרזיןצה, סתימין