גג"תקא, שלמדת חסדו ית' קראו בשם גדולה, וכדכתי' לך ה' הגדולה, רק בע"ח נז' הכל חג"ת שקרא למדת גדולתו בשם חסד, והענין הוא כי באמת בא"ס ב"ה אינו שייך לומר שמשפיעקב בחי' החסד כ"א מצד שלגדולתו אין חקר כלל וכמ"ש א"א וגדל חסד כי באור פני מלך חייםקג, ולהיותו ית' נק' א"א לכן החסד בהגדלה כמ"ש וגדל חסד שהחסד מצד עצמו אין קץ ותכלית לחסדו הטוב (בחי' ורב חסדקד כמ"שקה באד"ר נשא דקל"ג ב') אך הנה חסד זה לא יתכן כ"א בו ית' אשר לו נאה הגדולה זו שלגדולתו העצמי אין חקר כלל וכנ"ל גאה גאה כו' לכן לך דוקא הגדולה כו', משא"כ בנבראי' אינו שייך מדה זו מאחר שבאמת ממילא קמי'קז כלא חשיביקו וכל ההשתלשלו' הוא כטפה נגד ים אוקיינוסקח ויותר כמ"ש במ"א שאין ערוך לך כלל, לכןקט בכל סטרא דקדושה הוא בחי' ביטול ואין דכלא חשיבי נהפוך מבחי' גדולה, והיא מדת חסד לאברהם שנמשך מבחי' עפר ואפר כנ"ל, וכן יעקב אמר ע"ע קטנתי מכל החסדי'קי כמ"ש באגה"קקיא, ומעשה אבותקיב כו', ומ"ש בע"ח חסד ולא גדולה זהו מפני שמדבר בחסד דז"א דאצי' שהוא בחי' אורות בכלים שהכלים הם מוגבליםקיג ועכ"פ בחי' שרש הגבול גם לפ"ד העה"קקיד, וז"ע רל"ו אלפי' רבבות פרסאותקטו, ועש"ז <70>