תתלד

בטל הרצון לגמרי כמו שאין לו רצון כלל (בפ"א הי' זה קודם מ"ש ועי"ז אתכפי' כו').

ושרש ההפרש בין עומ"ש לעול מצוות, הענין הוא דהנה מצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי כו' והיינו לברר הרפ"ח ניצוצין^ע דתהו אשר נפלו בשבירה ועי"ז נעשה העלאה מלמטלמ"ע בחי' אור חוזר עד רום המעלות אפי' בבחי' ח"ס וזהו"ע בקיעת שערות הראש שהוא או"ח מלמטלמ"ע, ואח"כ המשכה מלמעלה למטה והו"ע שערות דדיקנא, וזהו ע"י הבירורים דמצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי ד"מ שבלולב בצמחי' גשמים סוכה בסכך גשמי שופר כו', וכשמבררי' אותם ה"ז העלאה ועי"ז נמשך המשכה למטה, אך כ"ז כוונות המצות שנק' עול מצות, אבל ענין עומ"ש הוא שמבטל רצונו לגמרי ויתאמת אצלו באמת לאמיתו כאילו אין לו רצון בפ"ע כלל כ"א רצון הבורא ולא בשביל ההמשכה ויבטל גופו ורצונו מכל וכל, והוא מדרי' נעלה יותר מעו"מ, דתרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגולגלתא דז"א, וע"י קבלת עומ"ש מגיע לבחי' ומדרי' חד ארחי דא"א (בפ"א שהיא בחי' ביטל לא"ס בעל הרצון) וזהו למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עומ"ש תחילה ואח"כ יקבל עליו עו"מ, עו"מ זהו והי' אם שמוע שלא נא' בכל מאודכם, ושמע הוא קבלת עומ"ש דשם נא' בכל מאדך שהו"ע הביטל בלי גבול וזהו שמקבל עליו עול מ"ש היינו בחי' מל' דא"ס, דשמים הוא מקור המקיפים, ומל' שמים הוא מל' דא"ס (בפ"א שמים הוא מקיפים ומל' שמים הוא מקור דשמים זהו בחי' מל' דא"ס).

והנה כ"ז במצות שעושין בהגבלה אפי' מצות צדקה כשעושה אותה בהגבלה חומש כו'^עא צ"ל תחילה עומ"ש ואח"כ עו"מ, אבל יש אופן במצות שע"י עשיות המצות ימשיך בחי' עומ"ש בעו"מ, והיינו כשעושה המצוה בלא הגבלה שזהו בכל מאדך ופי' במשנה בכל ממונך^עב ואפשר להקל בזה דלאו דוקא בכל ממונו אלא למעלה מהגבלת חומש^עג ג"ז נק' מאד וכשצריכין כל ממונו צ"ל בכל ממונו ועי"ז מעוררים למעלה בחי' חסד ה' שיומשך למטה, שעומ"ש יומשך בעול מצות, וזהו עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח^עד שהם הפרטי הרצונות משא"כ צדקה הו"ע [קבעומ"ש] ועי"ז ממשיכים בחי' מקיפים שיאיר בפנימי' וכמשנת"ל בד"ה עשה צדקה^עה כו' (בפ"א דמקיף הוא מה שאינו מאיר בפנימיות וע"י צדקה ממשיכים

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org