זהו חסד ד' עלינו שאינו מבקש אלא לפי מאוד שלך, כמו שאי' במד"ר כשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כוחן וכשהוא נותן נותן לפי כוחונג, כשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כוחן כמ"ש שור או כשב או עז כי יולדנד ואינו מבקש איל וצבי ויחמולנו שאינו מצוי ורגילנה, וכשהוא נותן נותן לפי כוחו כמ"ש הן אל ישגיב בכוחונז מי אל כמוהו מוראנח, וזהו בכל מאודך שהוא מאוד שלך אבל ע"י תורה ומצות יכולים להמשיך מאוד העליון שהוא בלי גבול מפני שמצות הם כלים רחבים למאוד העליון. וצ"ל הלא מצות הם ענין הגבלה כמו שיעור סוכה ז' טפחים ומשהו, וד"מ שבלולב, וסוכה שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ולולב צריך שיוצא טפח מההדס, ואתרוג שהוא גדול כביצה אבל אם פחות פסול, ובתפילין דוקא ד' בתים והאומר חמשה הרי זהו זקן ממראנט, ואנו רואים שע"י מצות סוכה ממשיכים מקיפים דאימאס וענין מקיף הוא שאינו יכול לימשך בפנימי', נמצא שהמצות הם ענין הגבלה איך אפשר להיות שהם כלים לבלי גבול. ובאם שבאמת יכול להיות גבול כלי לבלי גבול א"כ למה צריכים מה שאי' בע"ח כשעלה ברצונו להיטיב לברואיו צמצום א"ע ונעשה מקום פנויסא וסילק את אורו הגדול אל הצדסב ושיהי' רשימהסג והוא מקום אחרסד שהוא כללות סדר השתל' דד' עולמות אבי"ע, למה הי' צריכים לזה הלא בלאו הכי יכול להיות גבול כלי לבלי גבול, אך מפני שהי' כך מוכרח לומר שגבול אינו יכול להיות כלי לבלי גבול שבאמת רחוקים זה מזה, וצ"ל איך מצות שהם ענין הגבלה הם כלים למאוד העליון שהוא בלי גבול.
אך הענין הוא שתרי"ג מצותסה הם תרי"ג ארחין דגלגלתאסו ופי' ארחין הו"ע דרך ושביל ששביל הוא כדי שבל ימוט ימין ושמאל אלא כדי שילך בדרך הישר. כך מצות הם שלוחי הוי' שע"י יומשך גילוי אלקות למקום הראוי דוקא, ומצות נתלבשו בדברים גשמי' כדי לברר הניצוצים שנפלו בקליפת נוגה, כי דבר הגשמי' הוא מק"נ שנפלו בשבה"כ בע' שריםסז דנוגה שיש בהם ניצוצי דתוהו וע"י הבירור מעלה אותו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור