תקמו

תרועה יהי' לכם^תרכד וכתוב א' אומר זכרון תרועה^תרכב, שבחול תוקעין ומתריעין כו' אבל בשבת שאין תוקעי' מזכירים את התרועה לבד ולא מתריעין, א"כ מובן שהעיקר הוא התרועה עצמה שהוא מצות תקיעת שופר שהעיקר הם ג' תר"ת^תרכה (אלא שמספק תוקעין ג"פ^תרכו תשר"ת תש"ת תר"ת) רק שבשבת שא"א לתקוע מזכירין התרועה, וכמ"ש הרא"ש בסוף ר"ה, וכ"ה במ"ס פי"ט^תרכז, ולפי"ז אינו מובן למה קראו יו"ט דר"ה יום הזכרון כמ"ש בנוסח התפלה ותתן לנו כו' את^תרכח יום הזכרון הזה^תרכט, וכן בחתימת הברכה וכנ"ל, ויותר הי' צ"ל ותתן לנו כו' יום התרועה כו' וכן בחתימת הברכה^תרל כו', אלא שעיקר ענין מה שנק' יום הזכרון זהו כמו מה שתקנו במוסף לומר זכרונות אתה זוכר מעשה עולם כו', שטעם א' להם כו', רק שלפ"ז אינו מובן שהי' צ"ל זכרונות קודם מלכיות, וגם בכהאריז"ל ענין ר"ה הוא בנין המל'^תרלא שז"ע ט' ברכות וט' תקיעות בכדי להמשיך ט"ס במל' כנודע, ולא מה שהוא יום הזכרון כו'.

אך הענין יובן ע"פ משארז"ל במד"ר^תרלב ע"פ זכור לעבדיך^תרלג לאברהם ליצחק וליעקב הה"ד גפן ממצרים תסיע^תרלד, מה הגפן הזה הוא עצמו חי ונשען על עצים מתים, כך ישראל כו' ונשענים על המתים זכור לעבדיך כו', פי' הגפן עצמו הוא אילן נמוך מאד^תרלה, והענבים גדילים על ענפים דקים מאד שא"א להם להעמיד כובד האשכול, ולכן בהכרח להעמידם ע"י שהם נשענים על עצים שכבר נקצצו שזהו שקורא אותם עצים מתים, שאינם מקבלים יותר חיותם ממקום גידולם על הארץ, והמשיל המשל הזה לפי דכתי' כי האדם עץ השדה^תרלו, ולכן כשהוציא את ישראל ממצרים ואירע מה שאירע התחיל משה לבקש בזכות אבות שכבר מתו שזהו כמשל עצים מתים, ועכ"ז הם עיקר המעמידי' את הגפן שבלעדי זה א"א שיתקיים הענף כלל מפני כובד האשכול, ואינו דומה לשאר אילנות שצריכים ג"כ חיזוק ע"י עצים שסומכים אותם, מ"מ אינו מוכרח כ"כ שהענפי' הם עבים קצת, משא"כ הגפן ענפו הוא דק^תרלז מאד ולכן בלתי הסמיכה הי' נתלש הענף מן האילן כו', ואמנם בעיקר ענין הזכירה על אברהם יצחק יעקב^תרלח צ"ל האיך שייך שישכח ח"ו עליהם, ומלבד שאין שכחה <41>

ּ לפני כסא כבודך הרי אחד הי' אברהם^תרלט, וכן כולם כו', אך

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org