לשםכד אזרח ש' ע"בכה שלמעלה מש'כו ס"גכז וש' מ"ה שהם מחודשי'כח שבנין התהו לא היתה ע"צ המקרהכט ח"ו, כ"א בנין התהו הי' ע"מ לסתור כו', וכן סתירת התהו הי' ע"מ לבנותל עולם התיקון, א"כ שניהם מחודשים, משא"כ ש' ע"ב נק' אזרח, ולפ"ז יתכן לפרש ענין בחי' אזרח גם בבחי' חכ' עילאה שלמעלה גם מהכתר שלעילא מגולגלתא דא"קלא שנת' במ"א.
ולפ"ז מובן שבעליית מלאך מט"ט מיצי' באצי' בשבת נק' גם זקנתי ע"י שבאצי' מאיר הארת עת"י שמאיר בחכ' עילאה דאצי', אך לפי שאח"כ חוזר ויורד ביצי' ונעשה בחי' נער והמכוון הוא בכדי שאח"כ בשבת שלאחריו יהי' עלי' יתירה יותר, וכמו בכל שנה שמסתלק החיות בליל ר"הלב שז"ע מראשית חסר א'לג עד שע"י התקיעות והתפלות נמשך או"חלד גבוה יותר (רק שתלוי לפי ערך העלאת מ"ן דמעשה התחתונים כו'), ונמשך עד אחרית שנה לבד כמ"ש באגה"ק סי' י"ד, כ"ה בכל שבת בעליית מט"ט שש"עלה כו', ואפ"ל שז"ע שעד יום ד' הוא בתר שבתאלו, שז"ע הכח על בירורי' בהנהגת העולמות שמקבל שש"ע בעלותו בשבת באצי', ומן ד' ואילך נק' קמי שבתאלז שזהו ענין לעשות את השבתלח הכנת העלי' עם הבירורי' בעש"ק, והגם שבכ"י יש הארת השבת שז"ע תפלהלט שבכ"י אך יש עולת תמיד ועולת שבת כמ"ש במ"א, וע' בלק"ת בד"ה את שבתותי תשמורומ, וזהו חנוך לנער כו', כדי שגם כי יזקין ויעלה באצי' לא יסור ממנה שהרי אח"כ חוזר להיות נער כו',