לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, ומבואר הקושיא בסש"ב ח"ביא מאי מעליותא שגם כי יזקין לא יסור ממנה מאחר שא' ע"פ דרכו משמע שאין זה דרך בחי' האמת לאמיתו כו', ותי' כי שבע יפול צדיק וקם (משלי ך"ד ט"ז) שהאדם הוא מהלך*12, וכשהולך מדרגא לדרגא טרם שיגיע למדריגה עליונה ממנה הוא בבחי' נפילה ממדריגה הראשונה אך כי יפול לא יוטל כתי' (תלים ל"ז ך"ד) ואינה נק' נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה ולא לגבי שאר כל אדם ח"ו כו' שנשאר בו רשימו כו', אך העיקר מהאהבה שנתחנך והורגל מנעוריו טרם שהגיע למדריגת צדיק וז"ש גם כי יזקין כו'.
והנה פי' וענין נער יובן ממ"ש (תלים ל"ז ך"ה) נער הייתי גם זקנתי, שנער הוא בחי' מט"טיב שהוא ביצירהיג, גם ז"איד נק' לפעמים בשם נער כמ"ש כי נער ישראלטו הוא בחי' ישראל זוטאטז, גם זקנתי היינו בשבת שאז עולה באצי'יז, שבאצילות מלובש חכמהיח שבו אור א"סיט קדמון ונצחי שהוא נק' עתיק יומין (בדניאל סי' ז' פסוק ט') דפירושו ענין זקן שהו"ע מיושן בימים, ואע"פ שארז"ל מי איכא זקנה קמי קוב"הכ פי' לפי שאינו בגדר זמן, והאמת כן הוא שהרי הזמן נברא ומחודשכא, אך הכוונה בענין עת"י היינו ההיפוך מן החידוש, ומורה על היותו קדמון, וע' בלק"ת בד"ה ראהכב אנכי נותן בפי' אזרח לשון מאז ומקדםכג כו', ובהגהות