תקפט

דבחי' בינה עלמא דאתכסי' שמכוסה כל השנה^סז, וגם כשממשיכי' ע"י ניסוך היין היא ג"כ מכוסה בהעבודה כו', אבל ביו"ט הוא מועדים לשמחה שהוא המועד והזמן שמתגלה בחי' השמחה^סט דבינה בהתגלות רב ע"י ניסוך היין שביו"ט כו', וזהו שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט, שבכל השנה הגם שע"י הניסוך נמשך ג"כ השמחה דבינה אכן עדיין היא ג"כ מכוסה בהעבודה רק עכ"פ כמו בלא הניסוך היא בחי' עלמא דאתכסי' לגמרי וע"י ניסוך היין נמשך השמחה להיות עבודה בשמחה, והיינו מפני כי רק מועדים לשמחה כו', אמנם ביו"ט שהוא בחי' מועדים לשמחה אז השמחה הוא בהתגלות רב כו' שהוא בא"א כו' וע' בלק"ת^ע בד"ה תחת אשר לא עבדת בהג"ה מסש"ב^עא.

ג) ומעתה צ"ל ענין מה שניתוסף בחגה"ס בחי' ניסוך המים, ושרש ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, בהיות ידוע כי המים רומזים לבחי'^עב החכ'^עג שלכן המים אין להם גוון^עד ומשתנים לפי גוון הכלי כמ"ש מזה במ"א באורך, וע' בד"ה האזינו השמים^עה כו', והיין רומז לבחי' הבינה כנ"ל. ושרש ההפרש שביניהם, הנה מההפרש שבין כהנים ללוים יובן ההפרש בין ניסוך היין לניסוך המים, שעבודת ניסוך היין הי' ע"י שיר הלוים, והנה בלוים כתי' ועבד הלוי הוא^עו פי' הוא, הוא בחי' בינה^עז כמ"ש בזהר ועבודת הלוי הי' להמשיך מבחי' בינה בחי' הוא כנ"ל, וזהו ע"י השיר שהוא בחי' לארמא קלא^עח כו', משא"כ עבודת הכהנים הי' בחשאי^עט, והיינו באופן הביטול יש ב' אופנים הא' ע"ד עבודת הלוים שהיא לארמא קלא בחי' ניסוך היין, והב' בחי' הביטול וההשתחווא' דכהנים שעבודתם בחשאי אינון כו'^פ, והענין הוא כי יש בחי' רזין ויש בחי' רזא דרזין^פא, וזהו שרש ההפרש בין כהנים ללוים שהלוים ממשיכים בחי' רזין היינו מה שהי' סתום תחלה ונעלם דהיינו בחי' הבינה והלוים ממשיכים להיות בחי' זו בגילוי, אבל יש בחי' סדכ"ס^פב שהוא בחי' רזא דרזין שהוא סוד גם מבחי' הסוד ובחי' זו נמשך ע"י הכהנים שז"ע ניסוך המים שבחג, ולכן בלוים נא' ל' טהרה ובכהנים נא' קדושה^פג שגדלה מעלת

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org