תקמז

הענין הוא שאין הבקשה שיזכור אותם בשביל עצמם כ"א לבניהם אחריהם כו', ושרש הענין הוא דהנה אברהם הי' מרכבה למדת החסד^תרמ כנ"ל^תרמב שבעבודה הוא בחי' אהבה^תרמא לאלקות, והי' מקושר תמיד בבחי' אהבה זו עד שאמרה מדה"ח כל ימי היות אברם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי וכמ"ש מזה במ"א בד"ה ואעשך לגוי גדול^תרמג שהחליף מקום מדת החסד ולא מרכבה לבד כו', וכן יצחק הקריב א"ע לעולה ע"ג המזבח לקיים רצה"ע ב"ה, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת^תרמד שהוא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מלמעלמ"ט ומצדדי' כמ"ש בזח"ב תרומה דקע"ה ב'^תרמה, ולכן הוליד י"ב שבטים שרומזי' על י"ב ג"א^תרמז דז"א דאצי', וכמ"ש במ"א בענין ששם עלו^תרמו שבטים שבטי י"ה^תרמח כו', וכנגדן בעבודה יש עכשיו בכל יום ג' בחי' אהבות בק"ש שזהו מ"ש ואהבת כו' בכל לבבך כנגד אברהם, ובכל נפשך כנגד^תרנ יצחק, ובכל מאדך כנגד יעקב^תרמט, והענין הוא דשייכות בכל לבבך לאברהם דהנה הלב הוא משכן המדות^תרנא, ועם היות כי אברהם הי' מרכבה למדה"ח כנ"ל עכ"ז הנה נודע כי החסד הוא כולל כל הששה מדות וכמ"ש בזהר ע"פ יומם יצוה ה' חסדו^תרנב, יומם בתוס' מ"ם שהוא יומא דאזיל עם כולא יומין כו', שהם כל הששה מדות, ולכן נא' על אברהם ומצאת את לבבו נאמן לפניך^תרנג להיות שע"י בחי' החסד שלו נעשה כל לבבו לה' אחד עד שאחד הי' אברהם כו', ולכן בכל לבבך בעבודה זהו מדתו של אברהם כו', ובכל נפשך הוא בחי' יצחק, כי בכל נפשך ארז"ל במשנה אפי' נוטל^תרנד כו' שיצחק קיים כן ופשט את צוארו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org