תרצא

הנסתרות להוי' אלקינו^נח, ולכן כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה צ"ל ע"י התורה שהיא חכמתו ורצונו ית' כו' יעו"ש, והיינו שעי"ז ממשיכים מוחין דגדלות בז"א, ר"ל שממשיכים גילוי החכ' עצמה כו' שיאיר ויתגלה בז"א כו' שלמעלה מעלה מבחי' החכ' המלובשת במדות מצד עצמן, וזהו ע"ד ההפרש בין מוחין דיניקה ובין מוחין דגדלות, כי מוחין דיניקה זהו עד"מ השכל השייך להמדה שאוהב שיאהב^נט מחמת טעם ושכל שזה השכל מגדול^ס המדה כו', אבל מוחין דגדלות זהו המשכת עצם החכ' כו' וע' מזה באריכות בסידור ע"פ השמים מספרים^סא כבוד אל כו', ובביאור ע"פ משה ידבר^סב שז"ע ההפרש בין מה שקיים אברהם את התורה^סג עד שלא ניתנה, ובין מעלת מ"ת, ולכן במ"ת נדמה להם כזקן, כי כשמאיר בז"א שהן המדות רק מבחי' מוחין וחכ' השייך להנהגת המדות נק' כי נער ישראל, כי עם היותו ישראל לי ראש בחי' מוחין וחכמה עכ"ז הוא בחי' קטנות עדיין לגבי עצם הח"ע שבה דוקא מלובש אוא"ס, משא"כ בחי' המדות שהם להנהגת העולמות בע"ג, ולכן גם החכ' המלובשת בה נק' קטנות לגבי בחי' ח"ע, ולכן גם ע"מ נקראו מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ב"ה, וכמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון^סד, ועמ"ש בד"ה רני ושמחי^סה בפי' חנוך לנער ע"פ דרכו, אכן במ"ת שהוא חכמתו ורצונו ית' ממש ז"ע כזקן שאזי נק' ז"א ג"כ זקן, זקן שקנה חכ' ונתלבנו שערותיו ע"י שמאיר בו ח"ע כו', וזהו ג"כ ענין מצות לבן שבחוטי הציצית אשר ל"ב חוטין^סו הם בחי' ל"ב נתה"ח^סז שנמשכים ע"י עסק התורה אין כבוד אלא תורה^סח, כבוד גימ' ל"ב^סט ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ויקח קרח פ"ב, וזהו הבחי' שנק' ישראל סבא. ואפ"ל שכנגד ב' בחי' אלו שבישראל היינו בחי' ישראל זוטא ובחי' ישראל סבא, נא' ליעקב ב"פ כ"א ישראל יהי' שמך בפ' וישלח ל"ב ך"ט ול"ה יו"ד, ועמ"ש מזה בלק"ת ס"פ שלח בד"ה אני ה' אלקיכם דפ' ציצית דרוש השני פ"ד, באופן אחר. והיינו שפעם הראשון שנא' לו ע"י המלאך זהו המכוון ענין גילוי ש' הוי' שזהו בחי' כי שרית עם אלקי'^עא, וזהו הגילוי שהי' בה"ס, ופעם שני שנא' לו מהקב"ה בעצמו כ"א ישראל יהי' שמך זהו המכוון גילוי בחי' גבוה יותר שיש ב' שמות הוי' ופסיק טעמא^עב כו' שמו הגדול,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org