תקכד

בחי' בעהר"צ דירה בתחתונים, אלא שמפני שעדיין העולם אינו מבורר לכן אינו נראה ונגלה לעינינו הגשמיים בחי' אור וחיות המצוה, ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות^שפא בחי' הרוחניות שיש בדבר הגשמי בעת עשיית המצוה הי' נראה ונגלה לעין כל בחי' אוא"ס בעהר"צ, ע"ד מ"ש בסש"ב בענין חיות העולם^שפב, וזהו אשר יתגלה לע"ל דכתי' כי עין בעין יראו^שפג, וכתי' חשף ה' את זרוע קדשו^שפד, פי' חשף שיעביר ההסתר דכעת שאינו נראה ונגלה מטעם הנ"ל ויתגלה בחי' זרוע קדשו שהוא עד"מ היד בשעה שנותנת צדקה ומעשה הצדקה הגשמי, או לולב ואתרוג הגשמי יתגלה ויתראה לעיני כל בחי' פרט הרצון ממעשה המצוה שבו מלובש אוא"ס בעהר"צ הוא בחי' אוא"ס עצומ"ה בלתי שום הסתר כלל, וכמ"ש ולא יכנף שיהי' בלתי כנף המעלים ומכסה כו', והיו עיניך רואות^שפה, כמשל אדם הרואה את חבירו עין בעין כך כבי' יתגלה ויתראה <27>

ּ אוא"ס שלמעלה מהאצי' בלבוש מעשה המצוה מזוככת מגשמיותה, וע"ד משנ"ת במ"א בד"ה אלה תולדות נח^שפו בענין עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי'^שפז כו' שחיות האדם עד"מ הוא מגשם הבע"ח וגשם הצומח דוקא, ושרשם מבחי' סוכ"ע, ולע"ל יהי' קבלת החיות מבחי' רוחני' הסוכ"ע שהחיה הבע"ח והצומח כו', ועד"ז גשם המצוה שיזדכך לע"ל יהי' בערך בחי' סוכ"ע המחיה הדבר ההוא כמו האתרוג וכדומה כו', ונמצא מובן אשר בכלי זכה כזו יוכל להיות גילוי אוא"ס בחי' בעהר"צ כו'. וז"ע אשר נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתוני', פי' שאם היות שגם עכשיו יש בחי' הרצ"ע ובחי' בעהר"צ^שפח במעהמ"צ מ"מ זהו בהעלם שאינו נראה כו' שמפני הגסות א"א להיות התגלות לעינינו כו' אבל נתאוה שיהי' לו דירה הכוונה שיתגלה ויתראה דירתו כו', וא"כ פי' עלה ברצונו להטיב כו' היינו שיומשך גילוי אלקותו כמו קודם הצמצום רק שא"א להיות מציאת האדם ומציאות תחתוני' כ"א ע"י הצמצום, ושוב בעבודת האדם יומשך גילוי אלקותו כמו קודם הצמצום כו', ויתחדש עי"ז שהאדם המוגבל יתעלה לראות עין בעין אוא"ס בעהר"צ הבלתי מוגבל כו', וזהו דודי לי ואני לו שקאי על יצ"מ ומ"ת שנתגלה בחי' דודי לי תחלה ועי"ז ואני לו, וכמ"ש נפשי יצאה בדברו^שפט, וכן אח"כ קיום התומ"צ ואשר^שצ בחר בנו להיות לו לעם סגולה שז"ע ואני לו זהו ע"י דודי לי שמתחלה נמשך מלמעלמ"ט להיות בחי' דודי לי שירד ה' על ה"ס וגילה אלקותו ית' וקדשנו במצותיו באמרו אנכי ולא יהי' לך^שצא כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org