תקעג

דהנה פי' מקום הוא רק במעלה ומדרגה^כג בחי' מעלה ומטה, והנה פי' מעלה ומטה אינו פי' במקום גשמי רק הפי' מעלה ומטה הוא במעלה ומדרגה גבוה, דהיינו מה שיש לו יתרון מעלה על זה נק' מעלה כמו למשל שכל ומדות, השכל נק' מעלה לגבי מדות לפי שיש לו יתרון מעלה על המדות, וכן אדם שהוא חכם גדול ויש לו יתרון בשכלו על זולתו נק' אדם גדול, והיינו לפי שיש לו יתרון ע"ג חבירו נק' מעלה כו', ועפ"ז יובן ג"כ למעלה פי' קירוב מקום או ריחוק מקום, דהיינו מה שמאיר אוא"ס יותר נק' בחי' קירוב מקום כו', ולהבין פי' קירוב וריחוק כו' יובן זה ממה שאנו רואים למטה כשצריך להשפיל את השכל בדבור, הנה מתחלה מתלבש השכל במחשבה ואח"כ ממח' למדות שבכדי שיפעול דבריו לזולתו צ"ל שיהי' יוצאי' מן הלב כנודע שדברים שיוצאי' מן הלב^כד נכנסי' ללב שומע, וממדות לדבור הנה השכל מאיר בדבור בריחוק מקום לפי שצריך השכל להשתלשל ממדרגה למדרגה עד שיתלבש בבחי' דבור כו', אבל התלבשות השכל במח' הוא בבחי' קירוב שא"א להשיג השכל בלתי אותיות המח' ואינו צריך להשתלשל ולירד ממדריגה למדריגה כ"א המח' הוא לבוש הראשון להשכל, וזהו בחי' קירוב, ובזה יובן ג"כ למעלה מה שאוא"ס מאיר בכתר וחכ' בבחי' קירוב, שהם ראשית המדרגות אשר בם יתגלה אוא"ס.

ב) אך עדיין צ"ל איך שייך לומר שאוא"ס מאיר בכו"ח בבחי' קירוב שהרי ע"ס הוא רק הארה בעלמא ושרש התהוות הע"ס הוא מבחי' קו וחוט, אבל עצמות אוא"ס הוא למעלה מבחי' ע"ס וכמאמר לאו מכל אינון מדות^כה איהו כלל, וא"כ אינו מובן איך יתכן לומר שאוא"ס מאיר בהם בבחי' קירוב כו', אך הענין הוא דהנה נודע שכתר הוא ממוצע^כו בין המאציל לנאצלים, ולהבין איך הוא ממוצע, והענין הוא דהנה כתר הוא בחי' רצון^כז, והנה אנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש^כח, שהרי אנו רואים שהכל תלוי ברצון שהרצון מושל ושולט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד^כט אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, אבל אם אינו רוצה ללמוד אזי אע"פ שהוא בר שכל גדול לא ישיג כלום וכמו שארז"ל יגעתי ומצאתי תאמין^ל לא יגעתי ומצאתי אל תאמין כו', וע"כ הזהיר הכתוב מאד על אהבה כו', שעיקר אהבה הוא מלשון אבה^לא והיינו בחי' רצון, וכן ארז"ל עשה רצונו כרצונך^לב כו', ובזה יובן ג"כ למעלה שכתר הוא ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים כו', דהנה אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות, וכדי שיתהוה עולמות כו' הוא רק ע"י מה שעלה ברצונו כו' וכמ"ש בזהר כד סלק ברעותי'^לג למברי עלמא, רק באמת אין המשל דומה לנמשל כו' לפי שלמטה לא יתהוה כלום מהרצון כו' רק שהרצון פועל באברים ומושל ושליט עליהם, אבל למעלה כיון שעלה ברצונו שיתהוה עולמות תומ"י נתהוה^לד, וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה^לה כו', וזהו מ"ש בע"ח שאוא"ס מאיר בכתר בבחי' קירוב כו', והנה בבחי' חכ' מאיר ג"כ בבחי' קירוב לפי שחכמה הוא כח מה^לו בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה אלא בבחי' ביטול^לז לפי שבחי' אוא"ס הוא בחי' איך דכולא קמי' כלא חשיב^לח, אשר הכלי לגילוי זה הוא בחי' החכ' שנק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, והיינו שבחכ' מושג איך דכולא קמי' כלא חשיב, אבל בבחי' בינה אינו מאיר אלא בריחוק לפי שבינה היא בחי' השגה, וכיון שהיא בחי' השגה, ובאוא"ס אמרו דלית מח' תפיסא בי' כלל^לט ע"כ שאינו מאיר שם בקירוב וכמו שאנו רואים באותיות החותם שע"ג אבן טוב שמחמת בהירות האבן טוב אינם יכולים

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org