והנה להבין ענין התשו' צ"ל תחילה מהו"ע חטא ועון, לא כמו שהעולם סוברי' שחטא הוא שחוטא בפ"מ, אלא חטא הוא כמ"ש קולע אל השערה ולא יחטיאכו שאינו עושה חסרון אפי' כשערה, א"כ כשעושה חסרון כשערה זה נק' חטא, וא"כ אפי' כשעבר דקדוק קל של ד"ס נק' חטא, וכן כמ"ש גבי שלמה והיתי אני ובני שלמה חטאיםכז, ופירש"י חסרים, פי' שחסרים מהבטחת הטובה שהבטיחם דוד זה נק' ג"כ חטא, וא"כ כשאומרים דתשו' שייך אפי' כשלא יש חטא ועון היינו אפי' שלא יש שום חסרון אפי' חסרון קצת שייך ג"כ תשו' והוא כמ"ש והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנו החזרת הנפש אל שרשה ומקורה, ובד"כ יש בתשובה כמה מדרי' דכשיש איזה חטא ועון א"כ ה"ה אב"א וצ"ל תשו' שיחזיר להיות בבחי' פב"פ, ואפי' כשלא יש שום חטא ועון שייך ג"כ תשו' והוא ל' השבה כמו אדם שהולך בדרך שצריך לילך וחזר אח"כ ה"ז השבה, כמו"כ כאן שהלך בדרך הישר וקיים תומ"צ מ"מ שייך תשובה ל' השבהכח שמחזיר את הנפש לשרשו.
וביאור ענין התשו' הנה שבת אותיות תשבכט וצ"ל מה שייך שבת לתשו' שהרי שבת היא מצוה בפ"על ותשו' מצוה בפ"ע. והענין דהנה כתי' כי בו שבתלא, שהוא ל' שביתה, והענין דהנה כתי' ששת ימים ולא כתי' בששת ימים עשהלב שהי' משמע שבששת ימים פעל פעולה בנבראים, וכתי' ששת ימים שששת ימים נשפלו בעשי' וכמאמר כל יומא ויומא עביד עבידתאלג ביום ראשון נמשך מדת החסד למטה דמדת החסד למע' אינו כמו חסד למטהלד, דלמטה החסד גורם ההשפעה ולא שהחסד עצמו נשפע ולמע' החסד עצמו נמשך למטה וכמ"ש מכלכל חיים בחסדלה שחיים נמשך מחסד עצמו שנמשך למטה, ומכלכל הוא שנמשך כלי בתוך כלי, וביום ב' נמשך גבו' וביום ג' ת"ת, ובאמת גם הכחות שלמע' ממדות נשפלו בהעשי' וכמו עד"מ למטה אומן שעושה מלאכה הגם שעשי' המלאכה הוא בידים או ברגלי' ומ"מ מושפלי' בהעשי' כל הכחות כמו כלי העין צריך להסתכל בהציור שעושה ול"ד כלי הראי' הגשמיות אפי' כלי הראי' הרוחניות כמו ראיות השכל, ובכלל מושפל חב"ד בעשי' דחכ' הוא שנופל על ההמצאה, ובינה הוא ההתבוננות בהמדידה בכמות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור