אומרים שהי' בהעלם וע"י היין מגלה זאת, וכח הזה נמצא ביין כי התהותו הוא מהעלם אל הגילוי כי קודם הי' היין כנוס בהענביםסב, וע"י הדריכה בגת יוצא מהעלם אל הגילוי, לכן פעולתו ג"כ שיוכל להוציא מהעלם אל הגילוי שזהו נכנס יין יצא סודסג, סוד הוי' ליראיוסד. וזהו שע"י נסה"י נמשך השמחה בש' אלקי' שהי' ממשיכים גילוים מעלדאת"כ לעלדאת"ג, ועי"ז הי' מסירים הצמצום אשר מש' אלקי'סה, וע"כ הי' הנסה"י ע"ג השיטיןסו שתהי' יורד השמחה עד התהום, כי מים תחתונים בוכיןסז אנן בעינן למהוי קדם מלכא, כי עד שלא נברא העולם הי' מים במיםסח, שמים עליונים לא הי' בתכלית העילוי ומים תחתונים לא הי' בתכלית הירידה, ואח"כ המים עליונים נתעלו עד רום המעלות ומים תחתונים ירדו למטה מטה וע"כ הם בוכים, וע"י נסה"י פעלו שמחה גם בהם כי ע"י נסה"י המשיכו גילוים מעלדאת"כ עד למטה מטה.
אך צ"ל ההפרש שבין נה"י של כל השנה לנה"י שהי' בחג, הענין הוא כי ידוע שיש ב' אופנים בשמחה כי פעם כתי' תחת אשר לא עבדתסט את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל או עבדו את ה' בשמחהעא, ופעם כתי' שמחו צדיקיםע בהוי'עב שלכאורה אינו מובן הלא מ"עעג צדיקים שמקיימים תומ"צ והלא כל ישראל מקיימים תומ"צ אלא שיאמר כי באמת ועמך כולם צדיקיםעד כתי' הלא זהו עבדו את ד' בשמחה ומהו ענין שמחו צדיקים דוקא. אך באמת יש ב' בחי' בשמחה, יש שמחה שהשמחה מוסתר אצלו בפנימי' ואינו בגילוי וז"ע עבדו את ד' בשמחה שהשמחה היא מסותרת בהעבודה, שבגילוי תהי' רק העבודה וטו"ת בזמנו ציציתעה בזמנו סוכה בזמנה ד"מ שבלולב אך יהי' שמח מהעבודה, אף כי איך הוא העבודה עבודת עבד אך אינו דומה אצל מי הוא עבד שיש עבד טבח ויש עבד ושרעו הטבחים ויש עבד