תשלח

(ה' דכל המשכות שיתגלה לע"ל הוא מה שממשיכים עתה ע"י המצות, אך מפני שהעולם עדיין לא נזדכך אינו נמשך בגילוי אלא הוא בהעלם ולע"ל יוצא מהעלם אל הגילוי ע').

אך צ"ל יתלבש^קא א"ס הבבע"ג בגבול, והענין דהנה במצות יש ב' מדרי' א' עשיית המצוה שהוא רצה"ע, ב' משארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני^קב, ולפני הוא בחי' א"ס בעל הרצון שלמעלה מהרצונות פרטים וא"כ הם בבע"ג, וזהו שנמשלו המצות לנר וכמ"ש כי נר מצוה^קג ותורה אור, נר הוא אור וכמו שאומרים בל"א שבא ליכט לבית שהוא אור שאין הכוונה על השמן או החלב כ"א על האור, והנה האור אעפ"י שהוא מוגבל מ"מ מצינו בו כחות בלתי מוגבלים שאם ידליקו אלף אלפי אלפים נרות מנר א' מ"מ לא יחסר אורו ולא כמו מים שאם ישאבו הרבה אנשים יחסרו המים אף שיתוסף עוד מהמעין מ"מ מה שחסר חסר וכן עפר שנוטלין ממקום זה למ"א חסר ונתוסף שם כמה שחסר כאן, משא"כ אור וכן אנו מוצאים באור עוד כח הבבע"ג שמצד האור לא הי' מניעה לדלוק בלי שיעור רק המניעה מצד הפתילה או מצד השמן אבל יתוסף שמן כ"ד^*104 יוכל לדלוק שית אלפי' שני, ומ"ש שית אלפי' שנין^קד הוא מפני שאין לנו זמן יותר אבל באמת הי' יכול לדלוק בלי שיעור הרי אף שהוא מוגבל מ"מ ניכר בו כח הא"ס הבבע"ג, ולכן נמשל הקב"ה לאש^קה שאין לנו למטה משל דק יותר מאש שניכר בו כח הא"ס הבבע"ג, וזהו שנמשלו המצות לנר מפני שהם בבחי' בבע"ג, וכן על הנשמה כתי' כי נר ה'^קו נשמות אדם^קז שנמשל ג"כ לנר שהוא בבע"ג, ומ"ש ימי שנותינו בהם^קח שבעים שנה הוא מפני שא"צ יותר שבזמן זה הוא מאיר דעיקר כוונת הנר הוא שיאיר בבית לא בשביל טובת הנר כמו"כ בית הוא הגוף והנה"ב וצריכים שיאיר אותם ובזמן זה הוא מאיר אותם, אבל הנשמה נר ה' היא חלק ה'^קט והיא תמיד מאיר בבחי' בבע"ג, וזהו לכל תכלה ראיתי קץ שיש להם השגה שהם מוגבלים, אבל רחבה מצותך מאד שהם בחי' בבע"ג, ולא כמו שפירשו המפרשים שמפני שלא השיג קיצם לכן אמר שהם בבע"ג שא"כ הו"ל לכל תכלה ראיתי קץ ולמצות אין להם קץ ומאחר שאמר רחבה מצותך מאד היינו שהשיג שהם בבחי' בבע"ג (ה' ובפרש"י שכ' אבל המצות אין להם קץ ותכלית אפשר שכיון לזה שהשיג שהם בבחי' בבע"ג ע') אך הגילוי יהי' לע"ל והוא ע"י המצות וכמו עד"מ כחות הנפש יודעי' ע"י אמצעות הגוף (ה' ע' מזה בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח^קי ע') והיודע הוא

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org