תצג

האדם בבע"ח^קו או בצומח או בדומם^קז, ואם נאמר שהנפש א"צ חומר, שיהי' בו צורה כצורת הנפש מהו העונש והצער שיש לנשמה מזה שאם נאמר שזהו רק מה שא"א לה להשיג ולהגיע למדריגתה ברוחני' הלא הנשמות הנדחי' הפורחים באויר השמים עונשם קל יותר מנשמות המגולגלות^קח, אלא מפני שהנשמות המגולגלות בבע"ח שמפני שתמונת^קט גופם^קי הוא ע"פ ציור נפשם המחי' אותם שהוא מעולם התהו ממה שנפל בשבה"כ כנודע, אשר בתהו לא יש בחי' היושר כ"א בחי' עיגולים ולכן הראש שוה לזנבה בבהמה ובחי' כו', משא"כ באדם^קיא דתיקון שהוא בבחי' יושר הראש למעלה והרגלים למטה, ולכן כאשר מתגלגל נפש האדם בבהמה עונשה מר ממות לפי שקשה וגדול צערה מאד מאד כו', וכמשנ"ת מזה בד"ה קדש ישראל לה' (י"ד) ובד"ה פתילות ושמנים (ך"ט) באריכות^קיב ע"ש. שזהו מטעם הנ"ל שהגוף צ"ל חומר מוכן לקבל צורת הנפש, שנמצא מפני כי חלק הוי' עמו לכן גם בגוף האדם יש בו תמונת ש' הוי' כו'.

קיצור. שכמו שהמצות נק' נרות כך הנשמה קרוי' נר, נר הוי', שחלק ה' עמו, ולכן גם תמונת הגוף הוא חומר מוכן לקבל צורת הנפש והראי' מגלגולים כו'.

ה) וענין בחי' שם הוי' שבנפש האדם^קיג, הנה היו"ד הוא בחי' חכ'^קיד שבעצם בחי' החכ' היא עדיין למעלה משכל המושג ומובן כו', כ"א בחי' ברק המבריק^קטו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org