ולהבין ענין זה יש להקדים ענין הקרבנות שלכאורה אינו מובן שכשאדם חטא מביא קרבן בהמה גשמי'ט ומעלה אותה ונתכפר עונו וצ"ל איך הוא בערך שע"י בהמה גשמי' תכופר העון, אף שצריך תשובהי ג"כ אבל באמת הרי הקרבן מכפר. אך הנה באמת אי' בזהר שהקרבן אינו לש' אלקים אלא לש' הוי'יא, וע"ז כתי' ריח ניחוח להוי'יב. ולכאורה אינו מובן איך הוא בערך שהקרבן יגיע לש' הוי', שגם הוי' הוא התהותיג אך הוא בדרך מאיליו וממילאיד כמ"ש כי הוא ציוה ונבראוטו מאליו וממילא ולא כמו ש' אלקים שהוא כח הפועל בנפעלטז שהו"ע ל"ב פעמים אלקים דמע"ביז בעשרה מאמרותיח בחילופים ותמורותיט ותמורה תמורות, ולכאורה איך הוא בערך שהבהמה שהתהותה הוא מפרט וחילוף אחד מצירוף אחד דש' אלקים יהי' מזה נ"ר להוי'. ועוד צ"ל מאחר דש' אלקים אינו נתרצה הלא מדת הדין מעכב. ועוד י"ל מה שנת' בספרים דע"י קרבן נעשה קירוב הכוחות והשמותכ למעלה ולכאורה איך הוא בערך.
אך הענין הוא דהנה ארז"ל מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן דין הניין לי' יתהון לא הנייןכא שזהו"ע תהו כמ"ש דבר ציוה לאלף דורכב, ויש ע"ז ב' דיעות א' שקאי על מצות מילה ב' על תורה, ולדעה הא' שקאי על מצות מילה שניתנה לכ' דורות תתק"פ דורות נקנטו ולדעה הב' שקאי על תורה שניתנה לכ"ו דורות תתקע"ד דורותכג נקנטוכד, וזהו"ע התוהו שהי' השבירהכה והאורות נסתלקו למעלה