ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
תשסח
ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
ר"ה התרמ"א
(נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
ר"ה
ובחודש השביעיא באחד לחודש מקרא קודש יהי' לכם יום תרועהב, וצ"ל הלא כאן נק' יום תרועה ולמה בנוסח התפלה נק' יום זכרון, ולכאו' י"ל שהוא מפני שכ' זכרון תרועהג, אך א"א לומר כן דהרי מה שאינו תוקעין בשבת הוא משום גזירה דרבהד שמא יוליכנו ברה"ר אבל לולי זאת הי' תוקעין בשבת ג"כ, ועוד דאי' במדר'ה כתוב א' אומר יום תרועה וכ' א' או' זכרון תרועה כאן בשבת וכאן בחול א"כ בחול נק' יום תרועה ולמה או' גם בנוסח התפילה דחול יום הזכרון, והענין שהוא ע"ש זכרונות דאי' במד' אמרו לפני מלכיותו כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה וע"שז זה נק' יום הזכרון, אך צ"ל לבד מה שצ"ל מה שייך זכרון למעלה והלא אין שכחה לפני כסא כבודךח אך זה מבואר במ"אט ומתורץ שם, אך צ"ל שהיו צריכים לומר תחילה זכרונות ואח"כ מלכיות וגם במדר' הי' צ"ל תחילה אמרו לפני זכרונות ואח"כ מלכיות, וגם צ"ל מה שייך זכרונות לאחר מלכיות שזה שייך קודם מלכיות לזכור שיהי' מלך אבל לאחר שנעשה מלך ה"ה מלך על עם ומה שייך לזכור אח"כ, והקבלה דר"ה הוא בנין המל'י דמל' נאצל נקודהיא חדא וצריכים להמשיך ט"ס במל' [והוא ע"י ט' פסוקי מלכיותיב ] ותחילה צ"ל נסירהיג ואח"כ בנין המל', וא"כ צריכים לקרותו יום תרועה או יום מלוכה, ולמה נק' יום הזכרון.