החמה וימות הגשמים, וכן עפ"י אמת הוא ב' מדרגות חלוקות ניסן ותשריכד, והאתרוג דר באילנו משנה לשנה שסובל ב' הפכים מצד בחי' אין שבו, וכן הלולב שכל ענפיו הם ביושר מדובקי'כה אלו לאלו לא ככל האילנות שענפיהן מתפרדין זה פונה לכאן וזה לכאן ואף אם אינן בקצוות רחוקים מ"מ אינן קרובים אלו לאלו כבלולב שמדובקי' ממש ונק' כפות תמרים ל' כ‘פותכו, וכן ההדס עליו חופים את עצוכז, והערבה ארז"ל שנק' אחוינאכח ע"ש שגדילים באחוה דהיינו בדיבוק זל"ז, והכל מפני בחי' אין שבהם ועי"ז הוא שממשיכים מבחי' דעת שהוא מבחי' אין בחי' חכמה.
ג) אך מה שהצורך דוקא במינים גשמיי' ולא בבחי' דעת רוחני, הוא כי הגשמיות הוא בשרשו נעלה יותר שנמשך מבחי' סוכ"עכט כי מבחי' ממכ"ע א"א להיות אלא ההמשכה ברוחני' כמו נפשות הבהמות ונפש הבהמי' שבאדם מפני שורל ונפש האלקי' מפני אדםלא כו' הכל ברוחני', אבל להיות התהוות מציאות גשמי' זה א"א בשום פנים כלל להתהוות מן הרוחני'לב כמ"ש הרמב"ם שעילה ועלול הכל בערך א' מרוחני' לרוחני'לג אבל איך יתהוה מזה מציאת גשם זהו דבר שא"א כלל, כ"א מבחי' רצון עליון הכל יכול והוא למעלה מן החכ' שהיא בחי' ממכ"ע שמשם ואילך הוא בחי' השתלשלו'לד יש מיש אבי"ע, אבל כשצ"ל התהוות גשמיות א"א להיות ממנה כנ"ל אלא מבחי' כתר רצוןלה עליון אני ראשון ואני אחרוןלו כו', וז"ש כולם בחכ' עשיתלז ולא נא' חכ' עשה רק שעם החכמה עשה הרצון כי מ"מ ריבוי ההתחלקות הוא מחמת החכ' אבל גוף המעשה הוא ע"י הרצון רק שהחכ' מתלבשת ברצון ואז עשית הוא הרצון כו' ולכן ארץ קדמהלח ששרש הגשמיות נעלה יותר כי הוא בחי'