שא' דוד כי לעולם חסדומט דהנה כתי' אני הוי' לא שניתינ שלא יש שום שינוים כלל וא"כ בחי' שם הוי' דא"א גם עתה הוא בבחי' החסד בלי גבול. וזהו שא' לעולם חסדו שגם עתה בעולם יומשך בחי' חסדו הוא החסד שבלי גבול.
וביאור הענין הנה אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנהנא ואל יהא קשה כארז וצ"ל מהו"ע ההדרכה שיהי' רך כקנה, וגם צ"ל אומרם ואל יהא קשה כארז דמאחר שאמר שיהי' רך מובן שלא יהי' קשה כו', אלא משמע שהכוונה שלכל הפחות לא יהי' קשה כארז, והענין דהנה החכמים מדריכים את ישראל שיהי' מנהג מדותיהם ע"פ חכ' התורהנב, דהנה תורה הוא ממוצענג בין א"ס לעולם אפי' בחי' עליונה בתורה שהוא בחי' שעשועים הוא רק ממוצע וזה דכתי' תחילה ואהי' אצלו אמון ואי' במדרש אומןנד, והאומן אינו בונה מד"ע אלא מתוך כתבו, וכן אי' בזהר אסתכל באורייתא וברא עלמין, וזהו אלפים שנה קדמה תורה לעולםנה ואינו שייך לומר קדמה בזמן, אלא קדמה במעלהנו ומדריגה שהיא ממוצע וכמו שיצי"מ הי' ע"י משה ואהרןנז והממוצע צ"ל כלול משניהםנח בחי' תחתונה ממדריגה שלמעלה ממנו ובחי' עליונה ממדרי' שלמטה הימנה (משה שושבינא דמלכאנט, ואהרן שושבינא דמטרוניתאס ) וכן בתורה יש ב' מדרי' דאי' בזהר תלת קשריןסא מתקשרין דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה וכולהו דרגין על דרגין סתים וגליא, ובאופן ההתקשרות יש בזה פשטים (ואפ"ל סתים דתורה בגליא דקוב"ה, וגליא דתורה בסתים דישראל וע"י ההתקשרות בבחי' גליא דתורה מתקשר לאלקות וה"ז כמו משה ואהרן וצ"ע), וה"ז כמו דצח"ם שהממוצעסב בין דומם לצומח הם אבני אלגביש שהם דומם וצומחיםסג, וכן בין צומח לחי אי' בשו"ע שיש מיני עופות