תקפח

לא עבדת^נד את ה' אלקיך בשמחה שצ"ל עבודה בשמחה, וכתי' שמחו צדיקים^נה בהוי'^נו נאמר צדיקים דוקא. אך הענין הוא דהנה יש ב' אופנים בענין השמחה כמו שאנו רואים עד"מ באדם שהגם שהוא שמח עכ"ז השמחה היא מכוסה ונעלמת ואינה בהתגלות כ"כ, אבל יש בחי' שמחה שהיא בגילוי כ"כ שיוצא מהכלי כו', וכך עד"ז יובן שלהיות^נז שצ"ל עבודה בשמחה עכ"ז צ"ל השמחה מכוסת בהעבודה והעיקר היא העבודה דהיינו שלזולתו יהי' רק גילוי העבודה ורק בפנימיותו צ"ל בשמחה. והשמחה היא מהתבוננות שכאשר יתבונן שמקיים רצון המלך ממה"מ הקב"ה^נח, והרי בגשמיות אינו דומה עבד הטבח לעבד השר שעבד השר עם כי הוא ג"כ עבד כו', עכ"ז הוא עבד השר כו' (הדבק^נט לשחרר^ס וישתחוו לך ). וכך עד"ז יובן שכאשר יתבונן בעשותו א' ממצות ה' הרי הוא עובד את הקב"ה והרי הוא עבד ה' (ועבד מלך מלך^סא ) לכן מצד זה הוא בשמחה גדולה מאד, אך אעפ"כ צ"ל השמחה מכוסה בהעבודה דהיינו שנראה לזולתו רק העבודה שעושה דהיינו שמתעטף בציצית או מניח תפילין והשמחה ש"מ צ"ל מכוסה בעבודת עבד שבהמצוה^סב, וז"ע תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' שבחי' שמחה שמכוסה בהעבודה צ"ל אצל כל אדם כו', אך יש בחי' שמחו צדיקים בהוי' שענין השמחה הוא בא"א ואינו עד"ז כלל כ"א שעיקר הגילוי הוא השמחה והשמחה היא בהוי', וזהו שמחו צדיקים בהוי' שהשמחה בש' הוי' עצמו ולא מצד שהוא עבד ה' כו', ששמחה גדולה ונפלאה יותר עד אין קץ מבחי' העבודה^סד בשמחה הנ"ל^סג. ועד"ז יובן שרש ענין ההפרש בין ניסוך היין שבכל השנה לניסוך היין שביו"ט ובפרט בחגה"ס שהוא זמן שמחתינו^סה, שניסוך היין שבכל השנה עם כי פעולת היין שמוציא מהעלם אל הגילוי עכ"ז יש הפרש בזה בין רב למעט, שבכל השנה הגם שמנסכין את היין בכלי שיר^סו עכ"ז מפני כי בחול אינו זמן הגילוי להיות גילוי השמחה מבחי' בינה לא נמשך השמחה בגילוי כ"כ כ"א רק ע"ד העבודה בשמחה, רק מועדי' לשמחה^סח שהוא זמן שאז מתגלה ההעלם והכיסוי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org