ואזמז יוצאים מזיווג ההוא כו' ע"ש עכ"ל וע' בזח"ב משפטים דקך"א סע"ב ודקך"ב א' ובמק"מ שם ובזח"ג ויקרא ד"ז ע"ב ודך"ב א' ודק"ס ע"ב ובמק"מ שם שע"ז נא' למען אחי ורעי שמפני שיש להם חי' ונשמה מאו"א הם נק' אחים וריעים לזו"נ דאצי' כו'.
ולכן הם מקדשי שמךמח היינו בחי' המל' שירדה לבי"ע והיא עולה לאצי' ע"י ישראל מקדשי שמך שממשיכים בחי' קדש, ג"פ קדוש הם חב"ד כי בחכ' אתברירו (מקדשי שמך שיומשך מ"ה שמברר ב"ןמט, ע' בד"ה אוסרינ ) ובחי' החכמה ממשיכים נש"י למטה לפי שהם משרש ישסו"ת כנ"ל.
ובס'נא עה"מ שער קרית ארבע פקך"ג פי' דישראל סבא זהו בחכמה רק שהוא נה"י דאבא, וישראל זוטא היינו ז"א, וכ"ה בע"ח ובפע"ח שער חג המצות כנ"ל.
אך לפי מ"ש בלק"ת מהאריז"ל דוהדרת פני זקן זהו ז"א, א"כ גם ז"א נק' לפעמים ישראל סבא וכמ"ש בפע"ח שער ך"ב גבי שבועותנב שז"ע במ"ת נדמה להם (הקב"ה לישראל) כזקןנג, והיינו כשמאיר בו מיגת"ד דא"א, ונעשה גם בו יגת"ד כו'.*
ג) והנה מבוארנד במ"אנה שאין אוא"ס שורה ומתגלה אלא בבחי' חכ' וכמ"ש הטעם בסש"ב פל"ה בהג"ה, והגם שנא' כולם בחכ' עשיתנו שבחי' חכ' מלובשת בכל המדות, וז"ע ישראל לי ראש בחי' ראש היינו חכ', אך מ"מ אינו דומה החכ' שמלובשת בתוך המדות ואינה נראית ונגלית בהם לבחי' גילוי החכ' עצמה שהוא למעלה מעלה במדריגה מן המדות, ועז"נ מאד עמקו מחשבותיךנז כו' ונקראו*