הרוחני' על רגע א' הי' מן הגשמי' אין ואפס, ולסוף מצד ההעלם וההסתר ק ן זיך לייגין „ז עולם כמנהגו נוהגמד, וו ס קען זיין גרעשירע הגשמה מזה שמהדבר שמקבל חיות לא ירגיש, וכן עולמות העליונים הלא לפ"ע התהותם ולפ"ע גילוים זהו ג"כ ענין העלם. אך זהו רק עולמות השייכים למדות אבל באמת יש עולמות למעלה מעולמות הללו. כמ"ש ועל ראשי החיות רקיעמה כעין הקרח, שהוא חו"גמו עילאין שהן האבותמז והאבות הן הן המרכבהמח מד'מט דאצי' ועל המדות יש רקיע כעין הקרח המפסיק והקרח הזה הוא כמ"ש מבטן מי יצא הקרחנ, מי הוא בינהנא, שמבינה למדות יש פרסאנב המכסה על האור כמו שהוא בבינה שהו"ע עלדאת"כנג שלא יבוא למדות עלדאת"גנד.
וזהו יין המשמח אלקים, ענין משמח כי שמחה שייך לבינהנה השגה והבנה, כמו שאנו רואים באדם אימתי יש לו שמחה דוקא כשמבין ומשיג הענין, וכן בעבודה כשמתבונן דכולא קל"חנו שזהו"ע יחו"ע, וכשמתבונן כראוי אז נתמלא שמחה מזה, וכן כתי' אם הבנים שמחהנז כשנמשך מאם בחי' בינה אז שייך ענין שמחה, וזהו המשמח אלקי' שהשמחה יהי' גם בש' אלקי' מקור העולמות מחמת שנמשך מבינה. וזה הי' ע"י נסה"י יין המשמח, כי א"רנח שיש ביין כח להוציא מהעלם אל הגילוינט כמשא"ר באדם שעפ"י שכל שכלוס מצמצם הדבר שלא יגלה זאת לזולתו מחמת איזה טעם הכמוס אצלו וכששותה יין נתבלבל השכל ונאבדו הטעמים ואז יוכל להתגלות דברים אשר א"ל היין לא הי' מגלה זאת בשום ענין ואופן כמו אגבירו חמרא אדרדקיסא כי היכא דלימרא מלתא, שבלא היין לא הי'