גדול יותר מקרבנות, ויובן זה בהקדם עוד שייכות ענין מעהמ"צ לקטרת, שעכשיו בעבודה ענין הקטרת היא מעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא, ע"פ המד"ר בפ' נשא, קטרת הוא תרי"גד מצות כי הקוף באתב"ש הוא ד', ונמצא כי ד' עם אותיות טרת מתיבת קטרת הוא תרי"ג, א"כ גם המד"ר מפרש שענין בחי' הקטרת הוא תרי"ג מצות שנתלבשו בעשיי' דוקא, וכללותם הוא הצדקה כנ"לה. והענין הוא כמ"ש בילקוט ר"פ תשא שע"י הצדקה בנדבת המשכן, עי"ז נא' כי תשא את ראש בנ"יו, ושזהו ענין צדקה תרומם גויז, והיינו כי לא כל הנשמה מלובשת בגוף רק ניצוץ והארה ממנה בלבד ועיקרה ושרשה נשאר למעלה בבחי' מקיף, והניצוץ המתפשט למטה נק' רגל לגבי בחי' עליונה שלמעלה שנק' בחי' ראשח, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזיט ששם היא רואה ושומעת הכרוזי' שלמעלה כו', ומזה נופלים הרהורי תשובהי לאדם כי שרש הנשמה היא רואה ג"כ, והיינו גילוי אלקות שבבחי' ראי' אלא שחזי הוא ל' תרגום בחי' אחוריי' דלה"קיא כמ"ש מזה במ"א, וב' בחי' אלו ז"ע יעקב וישראליב, כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקביג, שבחי' יו"ד נמשך בבחי' עקב כו', וז"ע בחי' הנשמה שבגוף, ובחי' ישראל הוא לי ראשיד שזהו בחי' מקור הנשמה כמ"ש בלק"ת גבי עשי"ת בד"ה ממעמקי' קראתיךטו, ולכן ענין כי תשא את ראש ז"ע הגבהת הנשמה שבגוף להתקשר ולהתחבר לשרשה ומקורה, וע' מזה בד"ה יונתי שבלק"תטז בפי' קומי לך, ובד"ה במדבר סינייז כו' שאו את <62>
ּ ראש כו' לבחי' לגלגלותם בחי' גלגלתא שלמעלה מהשכל, ובד"ה כי תצאיח בענין אשת יפ"ת כו', ועלייה זה נמשך ע"י הצדקה וזהו וצדקה תרומם גוייט כו', ולכן פי' במשנה בכל מאדך בכל ממונךכ שע"י בחי' הצדקה תתרומם הנפש לבוא לבחי' האהבה דבכל