יש באדם וע"י החזרת החיות שבאדם עי"ז נעשה החזרה בחיות כללי של העולםסג, וע"ז רומז הצעקה דשופר ולא מיבעי' אם חטא ופגם שבודאי צ"ל תשובה וצעקה פנימיות שהרי פגם הוא ל' חסרון כמו סכין פגום שנאחז בצפורן והרי חסר במקום ההוא, וכמו"כ חטא הוא ג"כ מל' חסרוןסד וכמ"ש קולע אל השערה ולא יחטאסה וכמ"ש והייתי אני ובני שלמה חטאיםסו, ופרש"י כלומר חסריםסז, והרי ע"י חטא ופגם נעשה חסרון למעלה ובודאי צ"ל צעקה פנימית אלא אפי' בהחזרת הנפש צ"ל צעקה פנימית, ובאמת כאשר יתבונן האדם יבין האיך שע"י חטא ופגם נעשה רחוק מאד ממנו ית', דהנה כתי' סור מרע ועש"טסח, והנה העיקר הוא ועשה טוב שעי"ז נעשה המשכת אלקות, אך בתחלה צ"ל סו"מ, אך כאשר הסו"מ אינו כדבעי למהוי מכ"ש שהמע"ט אינו כדבעי למהוי, ולא די שלא נשלם הכוונה שיומשך ע"י האורות ועי"ז יתעלה נפשו למעלה אלא שמורידו לבאר שחת וא"כ צריך לצעוק ע"ז מפנימיות לבו, ובאמת כאשר יפשפש האדם בנפשו הדק היטב ימצא האיך שהוא רחוק ממנו ית'. והנה אפי' צדיקים גמורים שנקיים מכל חטא ופגם ואפי' מהרהורי עבירה שקשים מעבירהע מפני שמלפפתועא ומטמא מחשבתו מ"מ ימצא בנפשו דקות הרע שבדו"מ וצ"ל חשבון בנפשוסט והמדו"מ*172 שימצא בהם שהם לא לה' לגמרי צ"ל תשובה עליהם דהיינו חרטה ועקירת הרצון, שהרי לכן גם הצדיק צ"ל כל הוידוים דר"העג ויוהכ"פעב, אפי' הצדיק שהוא נקי גם מדקות הרע מ"מ הרי צריך מצות שופר שהוא הצעקה פנימית על החזרת הנפש.