וכלשון המורגל „ ק פ קען מען ניט „רוף שטעליןכו, משא"כ ביחוד דו"נ שהטפה הנמשכת ממוח האב הוא בחי' שפע העצמי ולכן מוליד בדומה לו עם מוחין עד שיכול להיות שיהי' גם יפה כח הבן מכח האבכז כו' כמשנ"ת מזה במ"א, והוא מפני שהשפעה זו הוא בחי' השפעה פנימיות כו'.
קיצור. השפעת הרב לתלמידו הוא רק השפעה חיצוני', משא"כ בחי' יחוד דו"נ זהו השפעה פנימיות ולכן מוליד בדומה לו כו'.
ב) ואמנם עדיין אינו מובן מדוע השפעה חיצוני' שנשפע מרב לתלמידו שעם היות שהיא רק השפעה חיצוני' לבד עכ"ז הנה היא נשפעת ברוחניות שז"ע הבנת דבר שכל, ובחי' השפעה פנימיות שנמשך מבחי' עצמיות המוחין יומשך להיות כ"כ בגשמיות עד שיתגשם בטפה גשמיות, ואז דוקא יוליד בדומה לו, ולכאורה הי' מהראוי הי'כח שיהי' בהיפך שהשפעת הרב מאחר שהוא רק השפעה חיצוני' ה"צ להיות נמשך בבחי' גשמיות, ושפע העצמי הצ"לכט בחי' רוחני' לבד, ולא שיומשך בהגשמה כ"כ, אלא שהיא הנותנת שלהיות בחי' המשכה פנימיות היא מבחי' עצמיות א"א לבוא כ"א בלבוש גשם דוקא, שכל מה שהוא במעלה יותר כשיורד לבוא למטה מוכרח להתלבש בלבוש יותר גשמיל דוקא, ויובן זה מבחי' ארי' ושור שבמרכבה העליונה שהארי' הוא בבחי' היותר גבוה במעלה מבחי' שורלב שלכן פני ארי' הוא אל הימיןלא ועכ"ז בהתלבשותם למטה הנה ארי' הוא חי' טמאה הטורף ודורסלג, ושור הוא בהמה טהורה שמקריבין ממנה קרבן לה' שנעשה ריח ניחוח להוי'לד, וכמבואר בד"ה ביום השמע"צלה שבד"ה יונתי בחגוי הסלע, ולכאו' הי' ראוי להיות להיפך שהבהמה טהורה העולה לריח ניחוח להוי' תהי' שרשה מפני ארי', והטורף והדורס הטמא ישתלשל מפני שור, אלא דהיא הנותנת שלהיות הארי' גבוה במעלה א"א שיבוא אפי' ע"י ריבוי רבבות השתלשלות לבוא שיהי' ממנו בהמה