אך הנה יש ב' נפשות וכמ"ש ונשמות אני עשיתינג נה"א ונה"ב ועז"א ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות. וצ"ל והלא הוא רע ואיך אפשר שיאהב כו', והענין דהנה נה"ב הוא כח המתאווהנד ויוכל לאהוב אלקות ג"כ רק שעושין בו הציור רע וע"י התבוננות יכולים לאכפיי' לאלקות, וביאור הענין דהנה כל נפש מב' נפשות אלו יש להם שכל ומדות, נה"א יש בו שכל ומדות הנולדים מן השכל, ונה"ב יש לו ג"כ שכל ומדות הנולדים מהשכל (ה' והמדות הם נק' יצה"ר וכמ"ש בתו"א ובקדושה ג"כ המדות הנולדים משכל נה"א נק' יצ"טנה וכמש"ש ע') והעיקר הוא השכל שמנהיג את המדות, והנה שכל של הנה"א הוא להשכיל השכלות בהתבוננות אלקות וכמ"ש שאו מרום עיניכם כו', ומזה נולד המדה לאהבה את ה' אלקיךנו, למען תירא את ה' אלקיךנז, וכן שארי המדות, ולהיפך שכל הנה"ב הוא איך התאות זרות ורצונות זרות טוב לו, אף שבאמת הוא שקר גמור וכמו עד"מ האוכל דבש הרבה שהוא מתוק וסופו מר וכמו"כ סוף כל סוף יודע שהוא לרע לו, אך מ"מ הוא מראה לו את הדבר הטוב לו ומזה נולד המדה שיאהב הדבר ההוא וכשישנו אצל חבירו והוא מבקש ממנו ואינו נותן לו ה"ה שונא אותו ונמצא עובר על מ"ע ואהבת לרעךנח כו' וכן מתפאר בדבר שאין לו ונמצא משקר והוא מצד שמבין בשכלו דמי שיש לו ד"ז טוב לו לכן הוא מתפאר בזה אבל באמת הוא שקר, וזהו יצה"ר, אך מפני שהוא מצד השכל לכן יכולים להפכו לאלקות, והוא כשיתבונן בהתבוננות הנ"ל איך מה רבו מעשיך ה' כו' ולכולם בשם יקרא איש כו' שלכל דבר יש שרש ומקור ולמה ירצה בדבר הנתהווה טוב לו שירצה בהמהווה, ואף גם זאת מ"מ נק' רע דאל תאמין בעצמךנט ואפשר שיחזור לקלקולו.
וביאור הענין איך אפשר שהיצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות, צ"ל תחילה מ"ש ואהבת איך שייך ציווי על אהבהס שהוא מדה שבלב, אך באמת אין הציווי על האהבה כ"א על ההתבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראלסא ה' אלקינו ה' אחד, שמע יש בו ב' פי' א' מל' הסכת ושמעסב, ב' מל' וישמע שאולסג, ושניהם עולים בקנה א' דפי' הסכת ושמע שיקבץ כל הכחות אל חוש השמיעה, ואין פי' שמיעה גשמיות רק שמיעה רוחניות והוא ההתבוננות, ומ"ש וישמע שאול פי' שקיבץ כל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור