שגוף האדם הוא ג"כ גוף חומר עב וגס ובכדי שיקיים המצות צ"ל המצות מלובש בדברים גשמיי' דוקא אבל מ"מ מלובש בהם גם עכשיו א"ס בעל הרצון. וכמו שאנו רואים בנפש במה ניכר כוחות הנפש דוקא במה שמלובש בגוף, ומי מרגיש הכוחות הרי הנפש ולא הגוף, שעיקר הוא הנפש, כמו"כ במצות עיקר הוא הא"ס בעל הרצון המלובש בהם, וכשעושה המצוה נעשה כלי למאוד העליון שהוא בל"ג כי בהמצוה מלובש א"ס בעל הרצון, אך עכשיו הוא בהעלם אבל לע"ל שיזדכך הגוף ונה"ב אזי יהי' בגילוי. וזהו לכל תכלה ראיתי קץ, לכל דבר שיש כלות ראיתי קץ שהו"ע גבול, אבל רחבה מצותיך מאד אין הפי' כמו שפירשו המפרשים שאין להם סיום וקץ, כי א"כ הלל"לקה ולמצותך אין קץ, אלא שהם כלים רחבים למאוד העליון שהשיג, שהם כלים לא"ס בעל הרצון, כי נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני שפי' לפני קאי על א"ס בעל הרצון, וזהו לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד.
הנחה מה שרשמתי בעת שהייתי בליבאוויץ על מה ששמעתי מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א שנת תר"מ ביום ש"ק פ' כי תצא חודש אלול
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור