אינה פעולה כמו"כ באם שיש לו אותיו' המח' ואין לו ברק המבריק אין פעולה מזה כי זה וזה גורם. כן יובן בנמשל שענין איהו וגרמוהי הוא כמו משל דדיבור שדיבור הוא דבר לזולתו כמו"כ ענין גרמוהי כדי שלהיות דבר יש בפ"ע לפעולת הזולת שהאיהו שמתייחד עם גרמוהי הוא כח הגבול שבא"ס כי כשם שכחו בבל"ג כך כחו בגבולקיא שאל"כ הרי אנת הואקיב מחסר שלימותו ואי' אנת הוא שלימותא דכולהו, אבל חיוהי הו"ע שהוא לעצמו, והוא וחכ' ורצונו א'קיג ה"ז עצמי', והגם שאין המשל דומה לנמשל, אך הנה לגבי' אז אין המשל דומה להנמשל אבל לגבי הזולת ה"ה עצמי', והגם שאי' בתני' שגם חכ' אינה עצמי' הנפשקיד אלא הו"ע לבוש אך י"ל שבאמת הוא לבוש אך יש הפרש בלבוש שיש ב' מיני לבושין כמו שאי' וכמה לבושין תקינת להוןקטו וכמה גופין תקינת להוןקטז, וההפרש הוא שלבוש יכול לפשוט וללבוש שפושט זה הלבוש ולובש לבוש זה אבל גוףקיז הגם שהוא ג"כ לבוש מ"מ אין ביכולתו מגוףקיח הזה וללבוש בגוף אחר, וגם מהגוף שהוא שם אינו יכול לפשוט, רק זאת יש ביכולתו להזדכךקיט אותו אבל לא לפשוט כי בע"כ אתה חיקכ. ועוד י"ל שהוא לבוש ע"ד מארז"ל כהדין קמצאקכא דלבושי' מיני' ובי' ה"ה מיני' ובי' שהוא עצמי' כמו"כ ענין חיוהי הו"ע עצמי'. וענין חיוהי למעלה הו"ע ידיעתקכב עצמותו יודע את התורה, כי הוא וחכ' ובינתו ודעתו אחד, וזהו כמ"ש לא ידע אנוש ערכהקכג אלקי' הבין דרכהקכד שאצל אלקי' כתי' הבין ע"פ טו"ד שזהו"ע גרמוהי אבל התם כתי' ידע שהוא למעלה מטו"ד והוא ע"ד ידיעת השלילהקכה וי"ל שהוא ע"ד ואדם ידע את חוהקכו שיכול להיות להוליד בדומה לו שהוא עצמי'. וזהו"ע איהו וחיוהי.
ומעתה יובן ענין ירידת הנשמה בגוף אעפ"י שהיא ירידה גדולה ועצומה וכל הדרכים בחזקת סכנה מ"מ כדאי הוא מפני שהיא ירידה צורך עלי'