סדר ההשתל' גג"תקיב כו' ר"ת גדולה גבורה תפארת, והאריז"ל קורא אותם חג"ת כו', ר"ת חסד גבורה תפארת, ובאמת לא פליגי, דהמקובלים הראשונים קוראים למדותקיג החסד בשם גדולה שכן כתי' לך ה' הגדולהקיד שמדת הגדולה הוא לך, דהנה כדי שיומשך ההשפעה מא"ס בעולמות הוא מצד שלגדולתו אין חקר ארך אפים וגדל חסדקטו וכמ"ש כי גאה גאה שמתגאה על גיותניא ומצד הגדולה הוא משפיע בעולם, וא"כ בנבראים אינו שייך גדולה, שהרי כולא קמי' כ"ח וכל השתל' העולמות אינו בערך כטפה לגבי יםקטז שאף שאינו שייך בו מדידה מ"מ שייך בו השערה כמו שאר"י יכולני לשערקיז כמה טיפין יש בים, ועוד שהם מהות אחד משא"כ העולמות לא"ס אין ערוך כלל והתהוותן הוא רק מהארה בעלמא בבחי' אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקראקיח כו' ואין זה מהות אור הראשון כו') ולכן כל סטר' דקדושה הוא בחי' ביטל וכמאמר כל נהוראין מתחשכאין קמי'קיט כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הואקכ קדם עה"ע שכל נהוראין הם בבחי' חשך ביטל, וא"כ אינו שייך שייחסו הגדולה לעצמם מאחר שכקכל"ח, אלא הגדולה שייך דוקא בההשפעה שנמשך מא"ס, וזהו לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך לבד, ועוי"ל שמדת הגדולה טפל ובטל לך, דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותוקכא שזהו ירידה והשפלה לגבי מה שנק' גדולה.
אכן האריז"ל קורא אותה בשם חסד היינו חסד דז"א שהוא בחי' ביטל דאפי' הכלים ג"כ בטלים, הגם שאי' בכהאריז"ל דהכלים הם בבחי' גבול ומדה (הוא בע"ח שמ"אקכב ) ואפי' לדעת העה"ק שכ' דהוא אינון ואינון הואקכג מ"מ הם בחי' הגבול שבא"סקכד, אך א"כ ה"ז א"ס פי' שא"ס להביטל וא"כ אינו שייך לקרוא אותו גדולה