רני ושמחיא בת ציוןב כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ה'. וצ"ל מהו אומרו בת דוקא והלא בחי' אם למעלה מבחי' בת וכמ"ש במדרש לא זז מחבבה עד שקראה אמיג וכתי' בעטרה שעטרה לו אמוד, הרי אמי עוטר ל"ו עטרה, ולמה א' כאן בת, וגם צ"ל ענין בתוכך. והנה צ"ל תחילה ענין קריאת שם חנוכה דלכאו' הוא שלא מעין המאורע כלל ומ"ש במ"א דחנוכה הוא חנו כ"הה הוא רק תירוץ, והנה צ"ל תחילה מ"ש חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנוו וידוע הקושיא בתניא מדאמר דרכוז הרי א"ז דרך האמת ואמיתי וא"כ מהו המעלה דגם כי יזקין לא יסור ממנו, ומבואר שם התירוץ דכתי' שבע יפול צדיק וקםח דהנה כל הנשמה היא מהלךט וזהו ההפרש בין נשמות למלאכים וכשצריך להיות הילוך מדרגא לדרגא צ"ל תחילה נפילה ממדריגתו הראשונה, וא"ז נפילה גמורה דכי יפול לא יוטלי כתי' ולגבי אחר ה"ז עילוי אך בערך מדריגתו הראשונה ה"ז נפילה אבל אינו נפילה גמורה, דדבר שבקדושה אינו נעקר ממקומו לגמרייא ונשאר רשימה ממדריגתו הראשונה, ואח"כ הוא מתעלה למדריגה עליונה ממנה וזהו גם כי יזקין לא יסור דבחי' האהבה שמורגל בה מנעוריו לא יסור ממנו גם כי יזקין.
וביאור הענין הנה שרו ש"ע נק' נער וכמ"ש נער הייתי גם זקנתי ואמרז"ל שרו ש"ע אמרויב, והוא בדרך משל ומליצהיד וקאי על מלאך מט"טיג שהוא ביצי'טו, וגם מצינו בחי' נער במדרי' שלמעלה מבחי' זו וכמ"ש נער ישראל