אינש בנפשו שפגם (בפ"א כמו פגם הסכין שחסר במקום זה) במח' או דיבור ומכ"ש בביטל ת"ת דהי' בידו לעסוק ולא עסק וע"ז צ"ל תשובה חרטה ואינו שייך החזרה שה"ז היפוך. וענין התשוב' אמר רבינו ז"ל משל ע"ז כמו א' ההולך לרחוץ בנהר וטבע ה"ה מתחרטק על מה שהלך לרחוץ, חרטה גמורה, כמו"כ הנשמה שנתלבשה בגוף לעבוד וטרוד בטרדות הפרנסה ה"ז מים רביםקא, ובאמת מים רבים לא יוכלו לכבות האהבהקב מוסתרת שיש בכאו"א מישראל לכן אפי' קל שבקלים יש כח למס"נקג, אך אם ע"י ה"הקד כאלו נכבה האהבה, דבאמת הוא הנותן לך כח לעשות חילקה והוא מסבב הסיבה והפרנסה, אבל כשאינו מתבונן ותמיד הוא משומם בריבוי מח' הטורדות ער וועט פאר חאפין פאר ל יפין פאר טאן, וה"ז שקר גמור מי פאר חאפט גאר ניט, וע"ז צ"ל תשובה וכשאינו שב עי"ז עוברי בעמק הבכאקו מעין ישיתהו ויש ע"ז ב"פ א' שקאי על אותן שמצערים אותם בגיהנםקזקח. . ומייסרים הנפש והם בוכים ונעשה מעינות מהדמעות, ופי' הב' שקאי על עולי רגליםקט שהיו עושין להם מעיינות לשתות, ולחבר ב' הפי' אפ"ל דמהדמעות שבוכים על צער ויסורי הנפש נעשי' מעיינות בגיהנום והנה הדין ומשפט דגיהנום הוא לזכך להגוףקיקיא ).