במדריגה מאהבה ברשפינא אש הנק' אבני אקדחנב הנולדים מבחי' השערים דבינה שהיאנג בחי' אהבה חיצונית בהגלות נגלות לעין כל, אמנם בחי' החפיצה היא בחי' אהבה פנימיות שהיא מסותרת ואינה נגלית לעין הרואה, אבל היא מתוך קרבו, ועמוקה כ"כ עמוק עד אשר יכלה נפשו להסתלק מחמתה לגמרי כאשר לא תשיג די מבוקשה, וכענין הנז' בגמ' באחד שהעלה בלבו טינאנד כו', כי זהו פי' חפץ שהוא החשק בפנימיות עד אשר נדבקה נפשו ממש באותו דבר שחושק וכמ"ש גבי שכם לשון חשקה נפשונה, כי חפץ בבת יעקבנו, ומאחר שיש בחי' זו בלעו"זנח כ"ש שיש בחי' זו בקדושה, וז"ע שארז"ל בג' לשונותנט חיבהס חיבב הקב"ה את ישראל כו' מפרשיתו של אותו רשע דהיינו שכם בן חמור כו'נז, ובחי' אהבה בחפיצה וחשיקה ודביקה זו נמשך מבחי' נתיבות החכמה דוקא, שהיא בבחי' העלם ונולדה ממנו האהבה בתעלומות לבו כו', משא"כ מבחי' בינה נולדה האהבה ברשפי אש <73>
ּ מתגבורת יסוד האש האלקי שבנפש לבד ונק' אבני אקדח כו'סא.
והנה חפץ הוא פנימיות הרצוןסג, והרצון הוא בחי' חיצוניות הרצון שנק' ג"כ בשם רצון, ולכן כתי' ועמך לא חפצתיסד, חפצתי דוקאסב שבבחי' פנימיות הרצון אינניסה חפץ כלל במה שהוא עמך היינו מה שבטל וטפל לך אפי' בחי' כי עמך מקור חייםסו מקור התענוגים כו' ג"כ אינני חפץ בפנימיות הרצון, מאחר שהם עמך לבד שהם בטל וטפל לך וא"כ למה יחפוץ בהם הלא דעת לנבון נקלסז שיותר טוב העיקר מהטפל, וע"כסח מי לי בשמיםסט ועמך לא חפצתי כלל, בבחי' חפץ פנימיות הרצון, ומה שבהכרח יש לו רצונות לדברים המותרים והצריכים לעבודה זהו הכל בבחי' רצון לבד שהיא בחי' חיצוני' הרצון שנק' ג"כ רצון, וכמו כופין אותו עד שיאמר רוצה אניע זהו ג"כ בכלל רצון יחשב, מ"מ הוא רק ע"י כפיה והכרח כו'.