תריג

פרים הנשרפי' ושעירי' הנשרפים^לג וכל העולות^לד נכללים הכל באש שלמעלה, וצ"ל ענין בחי' עלייתם ע"י האש, והענין הוא ע"פ מה שנודע ששרש כל הנפשות הוא מבחי' ממכ"ע אפי' נה"א שבאדם, וכ"ש כל נפשות הבע"ח וכן נפשות הצומח ודומם שכולם יש להם חיות המחי' אותם, ואמנם גוף הבע"ח וכן גוף הדומם וצומח זה א"א שיתהוה מבחי' ממכ"ע בדרך עו"ע^לו שאם הי' <51>

ּ רבבות מדרגות השתלשלות לא הי' מתהוה בחי' התהוות הגשמיות מהרוחני' עד שגם החוקרי' כתבו שהתהוות הגשמיות מהרוחניות^לז אין לך בריאה יש מאין גדול מזה אלא שהם מדמים רק שנברא יש מאין שמבחי' רוחני' זו עצמה המחי' נברא זה נעשה בדרך יש מאין גם גופו הגשמי אשר באמת לא כן הוא שאין בכח בחי' אין זה להוות גשם הגוף, אלא שזהו מבחי' אוא"ס הסוכ"ע^לה הכל יכול וגשמיות ורוחניות שוין ממש לפניו כו', וע"כ בכחו הא"ס ברא גשם של כל נברא כו', ולכן סדר עלייתו שמתעלה אחר שהקדיש אותו המקדש באו"מ שלו ע"י דבורו כנ"ל תחילה צריכין לשחוט אותו דהיינו להוציא חיותו שהדם הוא הנפש^לח, ולהיות כי זהו מבחי' ממכ"ע דהיינו הכלי שבו הי' מלובש כח הנפש מבחי' ממכ"ע נצטוינו שיזרוק הכהן הזאות ממנו בדרך היקף להעלותו לבחי' סוכ"ע, וזהו דקדוק לשון חז"ל עלה בכבש ופנה לסובב^לט, והעיקר בקרבנות הוא בחי' הדם והגוף שהוא מבחי' סוכ"ע, ואמנם כשנבין בפרטיות בחי' פרטי הגוף שמה שמתגדל ומתרבה בשרו וחלבו וריבוי דמו בזה יש כח בחי' ממכ"ע ג"כ שאם לא הי' חי לא הי' מתגדל בשרו, שהרי כשאינו בשלימות בבריאותו מתנונה והולך, שנמצא כל בחי' גידול בשרו יש בזה תערובות חלק חיות נפשו המחי' אותו, ולכן גם לאחר ששחטו אותו ופסקו חיותו עכ"ז נשאר מה שכבר נתגדל בעודו בחיים, וגם בחי' ציור אבריו והתכללותו בשר גידי' ועצמות ועור החופה אותם זהו כדוגמת בחי' התיקון, אלא שבכלליות ציורו נשתנה הבהמה להיות ראשו וזנבו שוה^מ להורות על שרשו שהוא מבחי' עיגולים דתהו, ואינו כמו האדם שמהלך בקומה זקופה דוגמת בחי' יושר דתיקון אלא כדוגמת בחי' העיגולי' דתהו, אך פרטי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org