ויאמר כו' לך לך כו'
תריט
ובכלל הוא בחי' היחוד עליון עד שבשים שלום נמשך הטפהקיג כנודע כו', וכלליות ענין התפלה היא במקום תמידיןקיד שהוא במקום קרבן צבור שעולה ונכלל כו' כנ"ל באריכות, כ"ה עכשיו העבודה שבלב זו תפלהקטו להעלות נפשו הבהמית שתוכלל למעלה מעלה כמו הקרבן, וה"ז נעשה ג"כ יסוד על מזבח הפנימי, והיינו שהאפרקטז דנפשו הבהמית פי' מה שמבטל נפשו מכל וכל עד שנעשה בבחי' עפר ואפר ממש, וזהו שאומרים אחר סיום שמ"ע ונפשי כעפרקיז לכל תהי' שזהו בחי' העפר דוגמת האפר דאיל של יצחק, כך ע"י שנשרף נפשו בשלהובא דרחימותאקיח נעשה יסוד על מזבח הפנימי כו'.
קיצור. שעכשיו תפלה כנגד תמידין, תרה"ד ז"ע תיקון חצות, ובתפלה ד' שליבות לעלות עד השמימה גם בחי' שמי השמים בכלל עד שאו' ונפשי כעפר לכל תהי' שזהו בחי' האפר דאילו ש"י שהוא יסוד מזה"פ.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תר"ם ח"ב
- מזהה
- rh-fvwv5qes
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.