ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
תשעו
דחול וזהו התפלהקיא דששת יומין דחול שאז זמן העלי', ועולת שבת בשבתוקיב הוא שהתפלה דימי החול מתעלה בתפלה דשבת, וכן השינה בשבת דשינה בשבת תענוגקיג שהוא למעלה מהשינה דחול, דבשינה דחול הנשמה עולה ושואבת לה חייםקיד מלמעלה שהוא התרחבות הנפש בהגוף אבל בשבת שינה בשבת תענוג שהוא למעלה מהתרחבות הנפש ולכן השינה דחול מתעלה בשינה דשבת, וכן התפילה דחול מתעלה בתפילה דשבת וזהו"ע התשובה החזרת הנפש והרוח תשוב אלקי'קטו אשר נתנו, עין לא ראתה אלקים זולתך, דכתי' זבחי אלקים רוח נשברהקטז דכל הקרבנות הם קרבן לה' אבל לשם אלקי' אינו שייך קרבןקיז, אבל רוח נשברה הוא קרבן לאלקים שעי"ז יומשך הענג למטה דאם לעוברי רצונו כךקיח נמשך ענג כ"כ כ"ש לעושי רצונו נמשך עונג העליון, וזהו יפה שעה בתשובה ומע"ט שהתשו' הוא אעפ"י שלא חטא והו"ע השבת הנפש לבחי' אשר נתנו, וזהו עכשיו בנפיחה רק הארה אבל לע"ל לאחר גמר הבירורים יהי' בנתינה וכמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם חיים וקיימים לעולם.