כשבהמה אינה בשלימות בריאותה היא מתנוונה והולכת א"כ הגידול הוא מבחי' ממכ"עסא לכן צריך שריפה. ועוי"ל דאף דשרש האדם הוא מתיקון ושרש הבהמה מתהו ולכן ציור האדם הוא שהולך בקומה זקופה וציור הבהמה שהראש והזנב שויםסב והיינו להורות דשרש האדם מבחי' יושר דתיקון ושרש הבהמה מעיגולים דתהו שמעלה ומטה שוין שם, זהו כלליות הציור מ"מ מה שיש בה גידים ועצמות והתכלות האברים הוא ע"ד ציור דתיקון דבתהו אין שם התכללות לכן צריכין שריפה וישאר רק העפר דג' יסודות אמ"ר יוצאים ונשאר יסוד העפר דהכל הי' מעפרסג אפי' גלגל חמה דבמח' ארץ קדמהסד, רק בבריאה שמים קדם לארץ אבל במח' ארץ קדמה לשמים דיסוד העפר שרשו למעלה מכל היסודות, ואפר זה הוא יסוד למזבח הפנימי שהי' אחר מ"ת דקודם מ"ת לא הי' מקטירים קטורת, והאבות עשו הכנה למ"תסה ואפרו דאילו של יצחק הי' יסוד למזבח הפנימי.
והנה עכשיו תפלה במקום קרבנות תקנוסו, דענין התפלה הוא שפיכת הנפשסז וכמ"ש ואשפך נפשי לפני ה'סח וענין שפיכה אנו מוצאים רק גבי דםסט כתי' שופך דם האדם באדםע וא"כ תפלה הוא שפיכת הנפש היינו שפיכת הדם וכמו בקרבן עיקר ההקרבה הי' החלב והדם כמו"כ ענין התפלה שפיכת הדם כנ"ל, וכמו קרבן הוא ל' קירוב הכחות והשמותעא למעלה כמו"כ מתקרב עי"ז נפש האדם ג"כ [שהיא ג"כ ממכ"ע] וזהו וסמך ידו על ראש העולהעב ונרצה לו לכפר עליו היינו דע"י שמתעלה נפש הבהמה יתעלה נפשו ג"כ, והנה התחלת העבודה בבהמק"ד הי' תרומת הדשן שהי' בחצות לילהעג ובעבודה הוא תקון חצותעד ובקצרה ענין