אך הנה יש בחי' שהוא לא בחכ' ידיעה שהו"ע ידיעת עצמותו שאינו מורגש אפי' לעצמו, והוא הממוצע בין א"ס שפשוט בתכלית הפשיטות לבין בחי' חכמה ידועהלא שהוא חכמת התורה. ולכאורה צ"ל פירושו של חכים לא בחכ' ידיעה, ממ"נ אם הוא חכים איך הוא לא ידוע, ואם לא ידוע איך שייך חכים. וע"ז הוא ענין ידיעת עצמותו שהוא שולל חכמה ידיעה שחכ' ידוע הוא לזולתו אבל ידיעת עצמותו הוא הידיעה שכלול בעצמי' שהוא חכים אבל לא בחכ' ידיעה והוא עד"מ אור שכלול במאור שבעת שהוא כלול במאור אז לא עולה בשם אור כלללב אלא הוא בטל במאור כמו"כ ענין ידיעת עצמותו הידיעה שהיא כלולה בעצמי'. ובאמת אין המשל דומה לנמשל כי באור יש שינוי כמ"ש המאיר לארץ ולדרים עליהלג, שבעת שמאיר האור אז האדם הוא בשמחה אויפגיטראגין אבל ביום המעונן גם האדם הוא בשפלות און איז ן גיריקט, נמצא שיש שינוי בהאור, שזהו מפני שהאור הוא מוגבל והמאור הוא מוגבל שהאור הוא מעין המאור לכן יש שינוי למטה והרגשה, אבל למעלה כשם שהוא א"ס כך הידיעה הוא ג"כ א"ס וזהו פי' של ידיעת עצמותו שהידיעה שהוא כלול בעצמי'. ולכאורה צ"ל כיון שהיא ידיעת עצמותו יודע את התורה שהו"ע פועל ונפעל איך שייך בעצמותו ענין פועל ונפעל.
אך הנה משל ע"ז א"א לדמות כי איזה משל אנו יכולים להביא ממה שאתנו ה"ה הגבלה ולמעלה הוא בלי גבול ואיך יכול לדמות בלי גבול מגבול אך בכדי לקרב אל השכל הענין הוא כי כמו שאנו רואים באדם שמשכיל איזה השכלה ומבין אותה היטיב בכל הסברות רק שאינו רוצה שידע גם הזולת לכן אינה אומרה מחמת שיש לו טעם כמוס לזה. או אדם שמוצא אוצר ואינו רוצה שידע הזולת הרי אצלו היא ידועה רק להזולת ה"ה לא ידוע אבל לעצמו ה"ה יודע כי במשל דהאוצר הרי יכול לספור ולמדוד האוצר וכמו"כ השכל יכול ג"כ להתבונן היטיב איך עומק השכל והשכלתה ה"ה ידוע ורק להזולת ה"ה לא ידועה, וזהו הטעם שמצינו מחברים שעשו בעצמם השאלה והתשובהלד כדי שלא ידעו מי הוא העושה שו"ת אבל לעצמם ה"ה ידוע. אבל מצינו עוד בחי' אחרת דהיינו כשאדם עוסק בדבר הלכה בעומק ליבון שיש כאן שכל עמוק רק אינו יודע השכל מה הוא עושה חוזר ועוסק בה וגם אינו יודע אותה בפעם השני' וכן כמה פעמים ולא מבין העומק מ"מ נק' חכם רק שהוא לא ידוע אבל מ"מ חכים הוא כי איש פשוט שיעסוק בדבר הלכה הזה לא ידע כלל שיש בה עומק וזה יודע שיש בה שכל עמוק רק אינה יודע מה הוא השכל, ה"ה חכים לא בחכ' ידיעה. או עד"מ אדם שהוא מוחזק לחכם גדול שואלים אותו כמה ענינים ואף שאינו יודע הענין וזר מהענין ולמה שואלים אותו רק מפני שמוחזק לחכם גדול וזה כמה פעמים שאלו אותו ועלתה בידם לכן סובר מסתמא כשיספר לו יבין טוב ממנו ויתן לו עצה ע"ז, וזהו ג"כ בחי' חכים אך לא בחכ' ידיעה, או
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור