יפה שעה אחת הב'
תתק
כשעושה מלאכה אז מייגע ומזיע כל הכוחות ואח"כ כששובת ממלאכתו אז ה"ה השביתה בהכוחות פי' שביתה שלילה ער טוט ניט ששובתים הכוחות. וכן יובן למעלה ענין השביתה אף שלא בעמל ולא ביגיע' ברא הקב"ה את עולמונז כ"א במאמר ורוח פיו, אך דיבורו של הקב"ה חשיב מעשהנח ושייך שביתה, ובדיבור הזה מלובש המדות וגם המוחין מלובש כמו שנת' כי באמת מוכרח לומר שבדיבור יש ג"כ מוחין כי מאחר שמגלה מוחין מוכרח לומר שיש בו מוחין ובאמת אנו רואים שבדיבור נמצא בו ג"כ חכ' בפ"ע כמו שאנו רואים שיש אחד שיודע השכל בטוב ואינו יכול להשפיע אותו לזולתונט ע"י דיבור וגם לעצמו אינו יכול להלבישו באותיו' הדיבור ולכאורה מה חסר אצלו הלא השכל יודע וה' מוצאות הפה יש אצלו אך זה חסר לו חכ' שבדיבור וע"כ אינו יכול להלביש השכל באותיות אף שהם רק אותיו' שהם לבושים אך שרשן הוא בקדמות השכלס שבהם וע"י יומשך השכל ולמעלה אותיו' שרשם ברשימה שלא נגע בה הצמצוםסא ע"כ בכוחם להתגלותסב הארת הקו.
ועוד אנו רואים מהתהוות העולמות אשר נתהווה מדיבור שנמצא בההתהוות חכמה נפלאה כמ"ש אשר יצר את האדם בחכ'סג, וחוקרים כבר חקרו כי כמו באדם יש גידי הדם וגידי רוח כן נמצא בעליןסד צמחיםסה גשמי', ואחר כל חקירתם עדיין לתכלית החכ' לא באו, ומאחר שאנו רואים בעולם שנתהווה מדיבור שנמצא בו חכ' מוכרח להיות שבדיבור המהוה יש בו ג"כ ענין חכ' כמו שאנו מכירין מכלי שנפעלה בחכ' שהאומן הוא חכם כמו"כ ע"י מה רבו ומה גדלוסו מוכרח הוא שבמקור המהוה נמצא בו חכ' מובן מזה אשר גם חכמתו נתלבש בעשי', וכן גם הרצון שבו מלובש בעשי' כמ"ש שוקיו עמודי שש שנשתוקק הקב"ה לבראותו שגם התשוקה הוא מלובש. ובאמת נת' כי התהוות א"א להיות מגרמוהי לחוד אלא שאיהו מוכרח להתייחד עם גרמוהיסז, שאיהו הוא בחי' עצמות א"ס שלמעלה מקריאת שם הי' מלובש בעשי' וע"כ כתי' הוי' בחכ' יסד ארץ הוי' עצמות א"ס הוא יסד ארץ והחכ' הוא רק כמו צבת שע"י נעשית המלאכה אך העיקר הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תר"ם ח"ב
- מזהה
- rh-s391w9tj
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.