כשמניח טו"ת ומתפלל הוא ע"צ ההרגל לבד שמורגל בכך, ולכן כשמפסיק ה"ה שוכח וֲו ער ה„לט והוא מפני שאינו חושב מה שהוא אומר נ ר עס ז גט זיך „ליין מצד ההרגל ולכן הוא שוכח כשמפסיק והגם שאינו מפני רוע לבב ואינו פורק עול ולא מפני שאינו מאמין ח"ו אבל מ"מ אינו מעשים טובים, ואפי' מצות צדקה שהוא בהרגש מ"מ אפשר שיהי' בזה רוע לבב ג"כ דכתי' אל ירע לבבך בתתך לוכט מכלל דשייך רוע לבב, וגם כשנותן צדקה מפני שחביריו נמנים לדבר מצוהל והוא אינו נמנה עמהם עס ‘„סט אים „זוי והגם שהוא עשי' וא"א להכחיש שאינו מצוה כלל אבל מ"מ אינם מעשים טובים, וזהו מ"ש כי פנה אלי עורףלא ולא פנים שאפי' כשפנה אלי הוא רק עורף ולא פנים, לא מבעי כשעוסק במו"מ הרי אינו מקושר, ובאמת א"ז כמו שהעולם סוברים שא"א להיות מקושר לאלקות בעסקו במו"מ דבאמת ה"ז ג"כ עבודה, דהנה אמרז"ל כל הפורק ממנו עול תורהלב נותנין עליו עול ד"א ולכאו' צ"ל והלא אמרז"ל יפה ת"ת עם ד"אלג שיגיעת שניהם משכחת עון, א"כ הרי צריכים ד"א ג"כ, והענין דכאן אמר ד"א וכאן א' עו"ל ד"א שהוא טרוד ומוטרד ומבולבל תמיד ואינו מרויח כלום בל"א ער מ„כט ג רניסט, ובאמת יש עבודה במו"מ ג"כ כשעוסק במו"מ להרויח כדי שיוכל ללמוד ולהתפלל ולפרנס בו"בלד שעז"נ עושה צדקות בכ"עלה ואמרז"ל זה הזן ומפרנס בו"בלו, וזהו דכתי' ואכלת את כל העמיםלז ולכאו' והלא אינם בני אכילה וגם אסורים באכילהלח, אלא הפי' הוא שמברר בירורים בעסקו במו"מ אף שהוא בירור היותר נמוך אבל שכרו למעלה יותר, אך ע"ז אמרו ראיתי בני עלי' והמה מועטיםלט, אבל אפי' כשבא לבהכנ"ס להתפלל הוא ממהר ונחפז בל"א ער האיילט און ח„פט ואינו ממתין להתפלל עם מנין ואפי' כשמתפלל במנין ה"ה ממהר את אחרים ג"כ, וכ"ז מפני שצריך לרוץ למסחרו ער ד„רף פ„ר ח„פון און פ„ר לייפון, ובאמת ה"ז שקר ותהו והבל מיא פ„ר ח„פט ג רניסט און מי פ„ר לייפט ג רניסט, הגם שא"ז מצד רוע לבב ומצד פר"ע ח"ו וכמארז"ל במדר' תילים
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור