תתסד

תאבל^פט, קשה רימה למת^צ, או כמארז"ל מתים יודעים או לא יודעים^צא, שמלבד זה מוכרח לומר שבעצם הגוף יש לו חיות המחיהו כמו שמצינו באדה"ר שקודם ויפח באפיו נשמת חיים הי' לו ג"כ ציור ודמות הגוף כמ"ש ויצר הוי' את האדם^צב עפר מן האדמה, שהי' לו ציור ודמות הגוף, ומאחר שכן הוא מוכרח לומר שיש לו חיות והוא האיהו שמתייחד עם גרמוהי. ועוד י"ל זאת ממה שאנו רואים אילן בעת גידולו יש לו פירות ועלין וענפים דקים וכשתולשין אותו אז זורק מעליו העלין והפירות וענפים דקים והוא מפני שנחסר אצלו חיות וההוא נביעו איהו כנשמתא לגופא^צג, אבל הנה האילן עצמו ה"ה נשאר כציורו וכדמותו מוכרח לומר שיש לו חיות המחייהו. או אילן סתם שנתייבש שנפסק לו החיות כוח הצומח שבארץ ומ"מ ה"ה בציורו וכדמותו כמו קודם מוכרח לומר שיש לו חיות המחייהו, אך אח"כ כשנרקב אז נפרד ההרכבה מד"י ארמ"ע^צד אזי אין לו חיות אבל קודם לכן מוכרח לומר שיש לו חיות המחייהו וחיותו הוא האיהו. ועוד נוכל להבין זאת ממה שאנו רואים עצים כששורפין אותם נתעלו הג' יסודות אר"מ ע"י העשן ויסוד העפר^צה נשאר למטה שהוא אפר, כי עפר ואפר דבר א' הוא^צו כי אפר כשר לענין שחיטה כמו עפר^צז וגם אנו רואים שהוא מצמיח כמו עפר מפני שעפר ואפר דבר א' הוא, מ"מ מוכרח לומר שהם שני דברים כי מצינו באברהם שאמר ואנכי עפר ואפר^צח, משמע שהם שני דברים שאל"כ לל"ל כפל לשון מובן מזה שהם שני דברים, וההפרש הוא ביניהם שבעפר יש בו ההרכבה מד' יסודות אבל באפר אין בו אלא יסוד העפר, מ"מ מוכרח לומר שיש בו הד' יסודות רק שהם בהעלם כי יסוד א' אינו יכול להיות מציאות דבר ומאחר שהוא מציאות מוכרח לומר שיש לו חיות המחייהו והוא ע"י שאיהו מתייחד עם גרמוהי.

וענין איהו וחיוהי איך שנפרש הן שחיוהי הו"ע מוחין אמרו רז"ל איהו וחכ' ובינתו ודעתו א'^צט, ה"ה א' ממש, והגם שאנו קורין בש' חכמה ובינה ודעת מ"מ א' הוא, והוא ע"ד שאנו רואים בנפש האדם הלא כל הכחות יש בהנפש מ"מ אינם יכולים להתחלק בהנפש ולומר שזהו כח זה וזה כח זה מ"מ מוכרח לומר שיש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org